זה לא טיפול

מאת עמנואל ברמן

פורסם ב"הארץ", 20.11.03)

סכנה גדולה גלומה בהמלצה לאפשר לכל פסיכולוג מומחה לתת טיפול
פסיכותרפי


נתאר לעצמנו חוק שמוצע בכנסת, לפיו החל מעתה יוסמכו כל רואי
החשבון והארכיטקטים לעסוק בעריכת דין "בתחום התמחותם", גם אם
כף רגלם לא דרכה מעולם בבית ספר למשפטים. או המלצה של
ההסתדרות הרפואית לשר הבריאות, להסמיך אוטומטית את כל
האורתופדים כנוירוכירורגים. נשמע מופרך? רעיון לתוכנית
סאטירית? אבל משהו דומה מתרחש במציאות. מועצת הפסיכולוגים,
גוף רשמי הממונה על ידי שר הבריאות, החליטה ביוני 3002, ברוב
דחוק, להמליץ לפני שר הבריאות ליזום שינוי בחוק הפסיכולוגים,
כך שמעתה "כל פסיכולוג מומחה יהיה רשאי לתת טיפול
פסיכותרפויטי בתחום המומחיות בו הוכשר".

כמה מלות רקע על המלצה ביזארית זו. הפסיכולוגיה היא היום מקצוע
רחב ומגוון. קיימים תחומי התמחות שונים בתכלית, שכל אחד מהם
מפתח כישורים ייחודיים. פסיכולוג קליני אינו לומד איך ליישב
סכסוכי עבודה. פסיכולוג ארגוני-תעשייתי אינו לומד כיצד לטפל
באנשים הסובלים ממצוקה רגשית. על רקע זה, כאשר נחקק חוק
הפסיכולוגים בשנת 1977, נקבע בו כי רק פסיכולוג קליני יהיה
רשאי לתת טיפול פסיכותרפויטי.

במשך השנים עלו הצעות להרחבת האפשרות להסמכה לעסוק
בפסיכותרפיה. הרחבה כזאת, שאני תומך בה עקרונית, יכולה
להיעשות רק בצורה אחת: מתן הכשרה אמיתית לקבוצות נוספות.
פסיכולוג קליני עובר מסלול הכשרה של 10-6-כ שנים בפסיכותרפיה,
תחום סבוך ואחראי הדורש מיומנות רבה. כדי שקבוצות פסיכולוגים
אחרות יזכו להכרה דומה, עליהן לפתח מסלולי הכשרה מקבילים.

התהליך צריך להתחיל באוניברסיטה. המועמדים למגמה שחותרת להכרה
בבוגריה כפסיכותרפיסטים ימוינו, בין היתר, בהתאם ליכולתם
האישית לעסוק בפסיכותרפיה, ובמהלך לימודיהם ישתתפו בקורסים
עיוניים בתחום זה וכן בהכשרה מעשית ובהדרכה. בהמשך, מסלול
ההתמחות שלהם יצטרך לכלול עבודה בפסיכותרפיה תחת הדרכה של
מדריכים שהוסמכו לכך )כדי להפוך למדריך מוסמך חייב פסיכולוג
קליני לעבור הכשרה נוספת( ובחינת התמחות שתכלול את תחום
הפסיכותרפיה. בנוסף, ניתן לפתח מסלול הכשרה פרטני לפסיכולוגים
שסיימו כבר התמחות אחרת ורוצים להשתלם בפסיכותרפיה.

הצעות ברוח זו נידונו ואף זכו לגיבוי במועצה. אלא שרוב חבריה
התפתו הפעם להציע פתרון קל וזול הרבה יותר: מתן הרשאה ללא
דרישת הכשרה. הצרה היא שאין כאן שום פתרון, אלא אחיזת עיניים
ותו לא. ברבות מהמגמות האוניברסיטאיות, וברבים ממסלולי
ההתמחות בפסיכולוגיה, הכשרה בפסיכותרפיה אינה נכללת כלל. קשה
לי להאמין ששר הבריאות ירצה להיות מזוהה עם תרגיל ישראבלוף
מובהק מעין זה. גם לו השתכנע, ספק רב אם הכנסת היתה מאשרת
הצעת חוק שתגרום להטעיית הציבור בנושא שעלולות להיות לו
השלכות של חיים ומוות. וגם לו היה ניסוח כזה עובר בכנסת,
אינני סבור שהיה עומד במבחן בג"ץ, האמון על זכותו של אזרח
לקבל שירות מאיש מקצוע שהוכשר ביסודיות לספקו.

בשורה התחתונה, המסקנה פשוטה: אם ברצוננו להרחיב את מעגל
הפסיכולוגים העוסקים בפסיכותרפיה, יש להרחיב במציאות את מעגל
ההכשרה בתחום זה ולא להסתפק בשינויים וירטואליים כוזבים
שהאינטרסנטיות שלהם שקופה.

פרופ' ברמן עומד בראש התוכנית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה,
בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה