body{ direction:rtl; }

  עמותה יונגיאנית  ישראלית חדשה (ע"ר)

New Israeli 

Jungian Association

בטאון העמותה

 

 חכמה מאין 5

 

  אביב 2005  

 

על החלומות

 

 

 

:התוכן

♠  רבדי הנפש השונים מדברים בחלום

/ עדית אנקורי

♠     משמעות מוטיב המוות בחלומות

/ ינינה זימנובוצקי

♠        חלומות וסרטים

רות שריג

♠      האינסטינקט  הרליגיוזי וביטויו  בחלומות דתיים

רות נצר

♠        המסע לגן-עדן: כוחם המרפא של סמלים באספקלריה מסורתית

 /  יורם בילו

♠        דברי חלומות: התפתחות תפיסת החלום לאורך חמשת חומשי תורה

 /  אוהד אזרחי

 ♠     תותי בר של ברגמן – מסע בין חלומות

  / רות שריג

♠        בשם האב, הבן והרוח הרעה :

פירוש חדש על פי מוטיב קדמון לחלום שחלם פרויד

 / אבשלום אליצור

 

דבר המערכת

 

"חלומות מביאים את הנצחי אל תוך בן-החלוף". וגם הדיון בהם נצחי

הוא.

הורתה ולידתה של הפסיכותרפיה ב"פשר החלומות" של פרויד

אשר פורסם בשנת 1900. למעשה סיים פרויד את כתיבת הספר

קודם לכן אך הוא רצה לפתוח בו את שנת המאה החדשה מתוך

הכרה עמוקה שגילוי צפונות החלום יחולל שינוי תרבותי רב

משמעות – ובמובנים רבים כך היה.

מאז פירסם פרויד את "פשר החלומות" לא פסק הדיון/הויכוח

סביב משמעותו הפסיכולוגית של החלום. מחקר המוח תרם את

תרומתו להכרה בחשיבות החלום – אף ברמה הפיסיולוגית, אולם

חקר משמעות החלום ותפקידו בחיי הנפש לא נתרם כמעט על

ידי המחקר הנוירו-פיזיולוגי והסוגיות שעמן יצא פרויד לדרך

קיימות ועומדות, ונוספו עליהן רבות אחרות, במיוחד מאז טען יונג

שהחלום איננו מקבץ של הדחקות שפרצו ועלו מתוך הלא-מודע, אלא יש בו סדר, הגיון פנימי ומשמעות. טענתו של יונג שהחלום הוא סיפור בעל רצף משמעותי והוא אף נושא מסר מכוון הוכרה כנכונה על ידי כלל המטפלים, אם כי אין הסכמה באשר לדרך ניתוח החלומות ואופי היחס של החלום לרבדי הנפש השונים.

בחוברת זו נקבצו מאמרים הדנים בסוגיות החלום מנקודות ראות שונות, למן תפיסה דתית, דרך תפיסה סימבולית-יונגיאנית ועד לתפיסה פרוידיאנית.

כפי שציינו בחוברת הקודמת, אם ישנו דימוי פסיכולוגי שניתן לאפיין בו את רשת האינטרנט יותר מכל דימוי פסיכולוגי אחר, הרי זה "הלא-מודע הקולקטיבי", המתואר כמארג של ידע-על-אישי שבאמצעותו מתקשר היחיד עם מסורת תרבותו, עם מסורת התרבות בכלל ועם תולדות היקום כולו. דומה שרשת האינטרנט ראויה להיחשב כאחד מסמליו של עקרון זה. הדיון בחלום מתקשר יותר מכל נושא אל הבאר הכלל-אנושית של סמלים ומשמעויות.

 

המאמרים יעמדו לרשות הגולשים לתקופה מסוימת אך עם צאת החוברת הבאה, תמשיך חוברת זו לשכון באתר ותצטרף להצבר הכללי.

מה  בחוברת:

◆ בלילה נפתח חלון אל רובד של מציאות נפשית, שהוא עצמו רב רבדים, והוא עולם מלא צורות, צבעים, התרחשויות, רגשות. חומרי החלום לקוחים מהמציאות שמוכרת לנו, אך החיבור ביניהם הוא יצירתי עד אין סוף.

עדית אנקורי מגלה בחלום התגלות של רבדי נפש שונים ובכך מפענח החלום לא רק את תכני הלא מודע אלא את מבנה הלא מודע בכללו. ההקבלה למסעה של פרספוני אל השאול ובחזרה, פורשת בפנינו את תרומתה של מורשת תרבותית

 רבת שנים ורבדים להבנת רבדי נפשו של היחיד.

◆ "חלומות הם סרט המיועד לעיני צופה אחד בלבד – החולם, ואילו הסרטים מאפשרים לנו לחלום ביחד", אומרת רות שריג במאמרה.

אין ספק שהקולנוע הוא אחד משדות היצירה הגדולים של דורנו, ובעזרת דוגמאות מאלפות מסרטים ידועים מוליכה אותנו הכותב בלילה נפתח חלון אל רובד של מציאות נפשית, שהוא עצמו רב רבדים, והוא עולם מלא צורות, צבעים, התרחשויות, רגשות. חומרי החלום לקוחים מהמציאות שמוכרת לנו, אך החיבור ביניהם הוא יצירתי עד אין סוף. ת בין עולם הנפש לאומנות הקולנוע – מסע המעשיר את הבנתנו בשני התחומים הללו.

◆ "במהלך ביקורי בבית-שאן בשנות השמונים, הצטייר  בעיני "פתחו של גן-עדן" כאתר ביתי מובהק, אשר בניגוד לשמו היומרני הקרין צניעות ופשטות"

מאמרו של יורם בילו לוקח אותנו למסע מרתק אל 'גן עדן' שמקורו בחלום ובמסורת תרבותו של יעיש א. מבית שאן. מחקרו של בילו מציג יריעה רחבה של תובנה פסיכולוגית וידע אנתרופולוגי אשר משמשים להבנה מקורית של דרך פעולתו של החלום – ממקורותיו בלא מודע האישי והתרבותי אל כר המציאות הפרטית והקהילתית של החולם. המחבר מראה כי מה שעלול להפוך לנוירוזה, הופך במסגרת תרבותית הולמת לפתרון קונפליקטים אישיים ולסגנון חיים של יחיד ושל קהילה.

◆ אבשלום אליצור לוקח אותנו אל ערש הולדתו של פירוש החלום. הוא מציע פירוש משלו לחלום שחלם פרויד ב-1915. בחלומו של אבי הפסיכואנליזה מוצא אליצור מוטיב מהופך לתסביך האדיפוס: משאלת מוות של אב ביחס לילדיו. יש להניח שפרויד לא היה שמח על פירושו זה של אליצור, אולם אם נראה במיתוס אדיפוס רק דוגמא אחת למה שהמיתוס יכול לספר לנו על נפש האדם, הרי המיתוס על סאטורן הבולע את ילדיו יספר לנו את סיפורו של המוטיב המהופך, אותו מציע אליצור.

◆ "כעיקרון זהים הסמלים הארכיטיפיים  בחלומות של טרנספורמציה לאלו שבחלומות בהם הנפש מכינה את האדם למותו הקרב. ולכן,  בסופו של דבר, רק בדיעבד ניתן לאמת את הפרוש"

במאמרה לוקחת אותנו ינינה זימנובוצקי לחדר הטיפול, שם חלומות מוות מעוררים חשש ופחד הן במטופל והן במטפל,  אולם שרך התפיסה הסימבולית של מוטיב המוות מתגלה שטמונה בהופעתו של מוטיב זה תקוה גדולה.

◆ "... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת"

הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין.

 

◆ האם הדת והפסיכולוגיה עוסקות באותה טריטוריה או שיש הבדל מהותי בין טריטורית הנפש שהפסיכולוגיה עוסקת בה לבין זו שהתאולוגיה עוסקת בה? כלומר, האם אלוהים הוא מחוץ לנפש האדם או כלול בה?

רות נצר מנתחת מוטיבים בחלומות על יסוד אמונתה, שאמונה בנשגב מוטבעת בנפש האדם. בעזרת חלומות של מטופלים היא פורשת בפני הקורא את אותו רובד אמוני שמקורו במעמקי הנפש והוא קיים בה מעבר להשפעת תרבות וחינוך. עם זאת היא מעלה ספקות המוליכים לשאלות אמוניות ותיאולוגיות נצחיות.