חוה מוריס פסיכולוגית אנליטית יונגיאנית, חברת האגודה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית. עובדת בפרקטיקה פרטית בירושלים. בעלת תואר BA בהיסטוריה מודרנית מטעם LONDON UNIVERSITY, תעודה בסוציולוגיה ואדמינסטרציה מטעם LONDON SCHOOL OF ECONOMICS, וכן MSW מטעם COLUMBIA UNIVERSITY, NY, USA. עבדה כמרצה בבית-ספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוולד ובשירות הייעוץ לסטודנט באוניברסיטה העברית. הנחתה בשנת תש"ס את הסמינר על יונג והאנטישמיות בתכנית ההכשרה שלה אגודה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית.	"לפני בית הדין של טבע וגורל, אי-מודעות לעולם אינה מתקבלת כתירוץ" יונג והאנטישמיות במת דיון בהנחיית חוה מוריס ♠ פתיח ♠ פורום יונגיאני לדיון בנושא ב jung pages ♠ תשובתו המפורטת של אנטוני סטיבנס לריצ'רד נול ♠ גוסטב דרייפוס – זכרונות, שאלות, תמיהות ♠ ינינה זימנובוצקי: חוה יקירתי, ברכותי לפינה שלך, נראית לי חשובה ביותר ומגרה אפילו אותי  לתגובה ♠ עדית אנקורי: לבדוק בדיוק ♠ מיכה נוימן: מכתבי יונג ואריך נוימן ושאלת האנטישמיות. ♠ מיכה אנקורי: שלוש תמיהות ♠ בני נגרי: היה או לא היה? יונג, גזענות, אנטישמיות. באנגלית:? Was He or Was He Not ♠ סהר סופר: נפלתם באותו הפח עצמו ♠ מכתב לא ידוע של יונג שופך אור על הפרשה ♠ רות נצר: הבט נוסף לשאלת האנטישמיות של יונג: חלום של יונג ופשרו. ♠ מכתב שכתב גרשם שלום לאניאלה יפה ב 7 במאי 1963 ובו הוא מסביר את החלטתו להענות להזמנתו של יונג להשתתף באיראנוס.
תגובות, שאלות, רשימות שלח בקובץ word מצורף ב - E. MAIL israjung@aquanet.co.il
☼הסדנא ☼ (מאמר מפורט) ☼ THE SEMINAR ☼
פתיח יונג והאנטישמיות - דגם ודוגמא למכשלות של התפיסה הארכיטיפית היונגיאנית? מן המפורסמות היא שבשנות השלושים הוקסם יונג מרוח ווטאן שהתגלתה לעיניו באידיאולוגיה של התנועה הנאצית. במאמרו "ווטאן" שנכתב ב- 1934 כתב יונג על "האל העתיק של הסופה המשתוללת, הנח את מנוחתו ומתעורר כהר געש קדמון לפעילות מחודשת במרחבי התרבות" ועל "התזזית שמחוללת אחיזתו". משנשאל על עמדתו בהרצאה במכון טוויסטוק בלונדון ב- 1935, אמר: "אינך יכול לומר אם זה טוב או רע, אין לזה ולא כלום עם שיפוט רציונלי. זו איננה אלא היסטוריה". אולי פחות ידועה העובדה שיונג ראה בהיטלר את "איש הרפואה האמיתי, השתקפות הלא-מודע של כל גרמני... הוא היה הראשון אשר אמר לגרמנים את אשר היה חבוי ברגשותיהם ובמחשבותיהם הכמוסות אודות הגורל והיעוד הגרמני". "אם אין הוא המשיח האמיתי", אמר יונג, "הריהו כאחד הנביאים המקראיים: בשורתו היא איחוד עמו והנהגתו אל הארץ המובטחת". יונג דחה מכל וכל את הניסיונות להאשימו באנטישמיות, ניסיונות אותם כינה "טיפשות בלתי מאובחנת", וטען שעניינו בפסיכולוגיה היהודית נבע מהעניין המדעי גרידא. אולם חרף זאת יש לשים לב לדבריו של יונג: "היהודי, שיש בו מן הנודד, מעולם לא יצר צורות תרבות משלו וככל הנראה לא יעשה זאת בעתיד הנראה לעין, מאחר שכל ישותו ונטיותיו דורשים עם מתורבת שישמש לו פונדקאי להתפתחותו". דברים אלה מזכירים את האשמותיו של היטלר בדבר הפרזיטיות של היהודים. הפסיכואנליזה, אותה כינה יונג "הפסיכולוגיה היהודית", נחשבה בעיניו לקוסמופוליטית, ואף כאן בלתי נמנעת ההקבלה להיטלר שהאשים את היהודים בהיותם סוכנים בינלאומיים, של הקפיטליזם או הקומוניזם, המזלזלים בלאומיות הגרמנית. גם אם נתחשב בהשפעת רוח הזמן על יונג, וגם אם ניקח בחשבון את העובדה שיונג לא ידע דבר על מה שעתיד להתחולל באושוויץ, עדיין מזדקרת העובדה שיונג לא התנצל על טעותו הגדולה ביחסו לנאציזם בראשיתו. במאמרו "אחרי הקטסטרופה" (1945) כתב יונג: "כדי להימנע ממגעו המחליא של הרוע, אנו נדרשים ל “rite de sortie”, לעמידה למשפטו המחמיר של השופט והציבור, לאיומו של התליין ולמעשה כפרה", ודברים אלה יונג לא נטל על עצמו. מה כל זה אומר לנו עתה? אריך נוימן היה מתלמידיו הקרובים ביותר של יונג. נוימן, אשר הקים את התנועה היונגיאנית בישראל, ראה ביונג אב רוחני וכינה אותו חסיד אומות העולם. במהלך שנות השלושים המוקדמות ביקש נוימן מיונג שוב ושוב לגנות את הנציונל-סוציאליזם, וחרף העובדה שיונג לא עשה זאת, נוימן התעלם או אף הכחיש את חומרתן של אמירותיו של יונג בתקופת הנאציזם. דברים אלה מחייבים אותנו לבחינה מחודשת של כל הנושא ומה שמשתמע ממנו. השנה התקיים בישראל סמינר לתלמידים שמכשירים עצמם כאנליטיקנים יונגיאניים, על הנושא "יונג והאנטישמיות". רוב התלמידים הם דור שני של ניצולי שואה. בסמינר ביטאו המשתתפים עמדות שונות ומעניינות אודות הנושא. אחד מהתלמידים ביטא זאת כך: "אנו בני הדור הפוסטמודרניסטי. איננו זקוקים עוד לגורו, לדמות ממשית של אב רוחני". הם לא ראו כל קושי להסתייג מיונג האדם על הפתולוגיה שלו המחייבת בחינה בכלים אנליטיים-יונגיאניים. אבחנה זו מעלה שיונג עצמו נכשל במלכודת שהוא הזהיר בפניה: התפעמותו מסמלי הלא-מודע הקולקטיבי גרמה לו להילכד בקסמו של המיתוס. כמה וכמה שאלות עולות מן הסוגיה הנדונה: מן הן הסכנות של ההתפעמות מן המיסטי, מן האי-רציונלי, מן הנומינוזי? מה הם כוחות ההרס הטמונים בהזדהות עם סמלי הלא-מודע הקולקטיבי? האם יש בתורתו של יונג יסודות שעלולים להוביל להשקפה גזענית? ובצד שאלות אלה עולות סוגיות נוספות, כלליות יותר, כגון: -התנהגותם של אישים בעלי שיעור קומה, יהודים ושאינם יהודים, בתקופת השואה. -המשמעות הארכיטיפית של השואה שגורמת להתעניינות המחודשת בנושא בעולם כולו. הקשר בין אישיותו והתנהגותו של אדם לבין הגותו. הדיון באתר זה פתוח לכל

[Home Page] [About us] [Members] [Training program] [Links]
[Psychotherapy school] [For The Public] [Society's Journal] [Contact us]