|
פסיכו-כירולוגיה (אבחון בכף היד)
ראיון עם יעל האפט ראיינה: ורדית פברן (נדפס בכתבתה של תמי לוביץ ב"חיים אחרים", הירחון
הישראלי לרפואה טבעית, מיסטיקה וחשיבה אלטרנטיבית) הן היו חמש נשים שהמשותף ביניהן היה שהן למדו מיוליוס
ספיר. יוליוס ספיר הוא האדם שעליו כותבת אתי הילסום ביומנה שנקרא בעברית "חיים
כרותים". שם הוא מתואר כאדם יוצא דופן, שעסק באבחון באמצעות כף היד. יוליוס
ספיר נפטר ממש לפני שהתחילו לפנות את היהודים למחנות בהולנד, שבה הוא חי באותה
תקופה. הידע והניסיון שצבר הועברו לתלמידותיו שהגיעו מאוחר יותר לארץ. כמו כן,
נדפס אחרי מותו ספר שעסק בקריאת ידיהם של ילדים (לא ניתן להשיגו). אחת התלמידות,
קטיה קלופפר, חיה בתל-אביב, ועדיין מקבלת אנשים לייעוץ. נפגשתי לשיחה עם
תלמידתה, יעל האפט מחיפה, כדי שתספר לי על הפסיכו-כירולוגיה. יעל היא פסיכותרפיסטית, ועבודתה מושתתת על הגישה
היונגיאנית. היא תלמידתה של קטיה קלופפר מלפני ארבעים שנה. היא מתארת את קטיה
כאישיות יוצאת מגדר הרגיל ומלאה חיוניות בגילה המופלג. יעל למדה גם אצל פסיכיאטר
ונוירולוג שוויצרי בשם הוגו דה ברונר, שערך מחקרים רבים בצבא השוויצרי וגם השווה
בין כפות ידיים של שימפנזים לאלה של בני אדם. הוא פרסם את כתביו בהמון חוברות דקיקות.
הגישה שלו היתה יותר מדעית ומורפולוגית-נוירולוגית: "דה ברונר התרכז בדרמטוגליפים (גליפורים); אלה הם מתכונות של העור: לולאה,
עינית, ספירלה - צורות שונות שניתן להבחין
בהן גם בטביעות אצבעות. גנטיקאים משתמשים בתבניות אלו כדי לייחד קבוצות אתניות
מסוימות או מחלות. הוא טען שהן מצביעות על אפיונים נפשיים מולדים, כי הגליפורים
אינם משתנים." הם גם אינדיווידואליים... "ולכן משתמשים בטביעות אצבעות. הן מראות על המיוחדות
האינסופית של כל אדם ואדם. אני מתבוננת בקווים (מתוך הדפס כף היד שנעשה בדיו
מיוחד), אך מסתכלת גם על היד בכללותה, על צורתה וההבעות שלה. אני שמה דגש רב מאוד על הבעות. זוהי התוספת שלי.
ספיר דיבר על יד מביעה ויד לא מביעה, ואני חידדתי זאת להבעה של כל אצבע ואצבע
וכל היד החיצונית כולל הכף. האדם יושב ממול כשמרפקיו ניצבים על השולחן, ואני
בודקת כל פרט ופרט. כל אצבע שונה מהאחרת וההבעות משתנות. אני מבדילה בין הבעת
המבנה והבעת המצב העכשווי הנפשי." מה מקום התורשה מול התפתחות? "לדעתי, הכירולוגיה יכולה להראות מהו האיפיון של
האישיות הכללית שאינו ניתן לשינוי וכן את הדינמיקה הפנימית. מבנה היד מראה לנו
את מבנה האישיות. בתוך המבנה הזה יש אינסוף יכולת להתפתח. בכל מבנה אפשר להתפתח
ולבטא את צורתו החיובית, כל זה תלוי באדם. אדם גם יכול להיות בעל מבנה מסוים ולא
להיות מודע לו. הוא מנסה לחיות ולהיות לפי מבנה אחר, על פי רוב עם ביקורת עצמית
שלילית ושיפוטיות רבה. לדוגמה: לנבדק היתה יד קטנה, המראה על אינטנסיביות
ומהירות. רווח לו מאוד מאוד, כשהוא גילה שזה מה שידו אומרת, כי כל חייו הוא
התאמץ להיות פחות אינטנסיבי ולהאט את הקצב. הוא ראה את זה כבעיה, וניסה להבין את
פשר הדבר מבחינה פסיכולוגית, אך ללא הואיל. הוא לא יכול להשתנות. אנחנו צריכים
ללמוד לחיות את מי שאנחנו. בתוך מה שנשאר קבוע יש אפשרויות להתפתח. ויש גם צורות
התנהגויות והתייחסויות שניתנות לתיקון." פוטנציאלים נמצאים מלידה? "כן, ולפעמים הם גם יכולים לדלג דור. לפי ספיר היד
הימנית אצל אדם ימני מסמלת לנו את הדמויות המשפחתיות, כפי שהן משתקפות בחייו.
אנחנו רואים בידו הימנית של אדם ימני את היכולות שהוא קיבל מהוריו, מסביו
ומדמויות אחרות בחייו. בין אם הם מימשו אותן ובין אם לא. בין אם בחיוב או
בשלילה." איך זה מתקשר לארכיטיפים יונגיאנים? "ארכיטיפ הוא מתכונת התנהגותית כלל-אנושית. כל דבר
מתקשר לארכיטיפ; אנחנו פשוט לא מתייחסים למישור הזה ביומיום. מאחורי כל התנהגות
קיים ארכיטיפ." איך זה מעשיר את הקריאה בכף היד? "זה מעשיר מאוד, כי זה נותן לנו מגוון של מורכבות
נפשית והתנהגותית. בכירומנטיקה הקלאסית כל אצבע והאזורים של כף היד הפנימית כונו
בשמות של פלנטות שנושאות שמות אלים. בהתחלה ניסיתי לעזוב את כל זה ולציין אותם
במספרים. חזרתי למשמעויות של האלים היווניים, ואף שלא שיניתי דברים, הוספתי למשל
את הדמויות הנשיות שאינן ידועות בכירולוגיה הקלאסית. לכל דמות אל יש שתי פנים,
צדדים חיוביים ושליליים, וכן גם לדמות האלה יש צדדים חיוביים ושליליים. "יונג השתמש בסיפורי המיתולוגיה היוונית להמחשת
מתכונות ארכיטיפליות הפועלות בנפש האדם. מישהו שאל למה לא לוקחים את הדמויות
מהתנ"ך. אפשר היה לעשות זאת, אבל לא כתוב על גיבורי התנ"ך הרבה כבני
אדם, אין לנו כל כך מידע עליהם כאנשים פרטיים בחייהם האישיים. לעומת זאת בסיפורי
המיתולוגיה יש אוסף של דקויות בהתנהגויות של הדמויות. למשל, הרה או מדיאה ידועות
בקנאותן. אם אנחנו חשים רגשות כאלה, אנחנו יכולים להכיר שנתפסנו בארכיטיפ של
הרה. אם נוכל להכיר בכך שדמות הרה פועלת במלוא עוצמתה בחיינו בתקופה מסוימת,
נוכל אולי גם לעבוד על כך כדי לצאת מציפורני הקנאה. ברגע שעושים קצת
אובייקטיביזציה, אנחנו נמצאים כבר מעט מחוץ לה. כשאנו מכירים איזה חלק בנו פועל
בזמן מסוים ואיך, זה עוזר לנו בהתייחסות שלנו כלפי עצמנו וכלפי הזולת, כי גם בו
פועלים הדברים בצורה דומה." יעל כתבה ספר על ההתייחסויות שבידינו, שעוסק גם בדימויי
המשפחה הפנימית הפועלים בתוכנו: "לכל אחד מאיתנו יש שני דימויי משפחות בתוכו: האחד
הוא המשפחה שאליה נולדנו ושהפנמנו. ידוע ששני אנשים שגדלו אפילו באותה משפחה,
לכל אחד מהם יש דמויות הורים שונים. זו לא תפיסה אובייקטיבית. לפי השיטה של ספיר
לפעמים ניתן לראות גם תכונות אובייקטיביות של ההורים, שניתנו לאדם בתורשה.
החשיבות היא איך השתמשו ההורים ביכולת הזאת ואיך האדם יכול להשתמש. הבחירה היא
בידו להשתמש לטוב או לרע, כי אין תכונה שאין בה צדדים חיוביים ושלילים. "אולם יש בתוכנו דימוי משפחה נוספת, וזוהי המשפחה
הפנימית הארכיטיפית הפועלת בנו, כלומר דמויות שקיימות בנו או חלקים הפועלים בנו.
כדוגמה: בכל אחד בתוכנו קיים הפטריארך או המטרונה, סמלי התרבות שעדיין פועלים
בנו. קיים החלק החושב. בכל אחד מאיתנו קיימת דמות הבת או הבן, והילד או הילדה
הקטנים שהיינו וכו'. כל אלה מייצגים חלקים באישיות שלנו שפועלים כל הזמן. יונג
נתן דוגמה להבדל שבין נוירוזה ותקינות נפשית: הוא מדמה את הנפש לבית עם קומות
וחדרים רבים, המאוכלס באנשים. תקינות נפשית היא כשכל אחד מבני הבית נמצא במקום
ובתפקיד שלו. אך מה קורה כשכל אחד שוכח את התפקיד שלו? הטיפול נועד להשיב את
הסדר על כנו ואת הבית לתפקודו הנכון." האם בכלל אפשרי, כשיש משהו שאנשים עיוורים
אליו בתוך עצמם, שהם יהיו מוכנים לקבל אותו כתובנה שבאה מבחוץ? "בדרך כלל אנשים נעולים בעיוורונם אלא אם כן הם
מוכנים להיות פתוחים להכיר במורכבותם. הם יכולים לקבל אישור למשהו, גם אם אף פעם
לא חשבו עליו, אך הרגישו אותו. אם הנבדק הופנה אלי בידי מטפל, אני עומדת על כך
שלא אדע שום פרט. אני לא נוהגת לדבר עם המטפל של האדם שמגיע אלי לפני הבדיקה. אחרי
הבדיקה אני שמחה לדבר עם המטפל, לאחר שהקשיב לקלטת של הפגישה. לפעמים האדם אומר שמה
שאני אמרתי הוא בדיוק מה שהמטפל שלו אומר. הבדיקה הפסיכו-כירולוגית היא
דיאגנוסטית בעיקרה ומבהירה פרטים פסיכולוגיים. היא איננה באה במקום פסיכותרפיה
אלא כתוספת. זה לא טיפולי, אם כי זה יכול לפתוח דברים כנושא לטיפול. כתוספת זה
נותן מגוון עצום של דקויות." אני רוצה להבין עד איזה עומק זה מגיע. את
יכולה לראות טראומות חיים, התעללות? "כן, טראומות נפשיות ניכרות ביד. לפעמים קשה לזהות
את סוג ההתעללות. התעללות זו מלה חריפה, אך כל התנהגות שקוראים לה באנגלית Mis-use,
התנהגות לא הולמת, ניכרת ביד. התעללות יכולה להיות במבט, בהתעלמות, בלגלוג ואף
בצד המיני." איך את רואה את הניסיונות להוליך את
הכירולוגיה לכיוון המדעי? "אני לא חושבת שכירולוגיה, כמו הפסיכולוגיה, היא מדע
מדויק, אלא מתבססת על הסתברויות. אין שום אלמנט שעומד בפני עצמו, המשמעות היא
בהקשר שלו. אני מאוד מאמינה במחקרים והשתתפתי במחקר שנערך במשך ארבע שנים בבית
החולים טלביה עם ד"ר גינת. והנושא היה אם אפשר לראות סכיזופרניה בידיים.
נוכחנו לדעת שאכן ניתן לראות חולי נפשי בידיים. זה עמד גם במבחן הסטטיסטי
(תוצאות המחקר פורסמו ב1982-ב-Israel Journal of Psychiatry and
Related Sciences. אני חושבת שזה לא טוב לסגור את עצמנו בתיאוריה הדוקה וסגורה
מכל הצדדים. הכול פתוח ואנחנו כל הזמן לומדים. הפסיכו-כירולוגיה מאפשרת לראות
תהליכים נפשיים הרבה לפני שהם מגיעים למודעות, להכרה. אך אין איפיון אחד שמשותף
לכל חולי הנפש או העבריינים." הרבה פעמים שמים על אנשים סטיגמה. "זאת אחת הסכנות, וצריך מאוד להיזהר. האדם יכול כל
הזמן להתפתח אם הוא מוכן לכך. יש מקרים בודדים שבהם אני רואה אי יכולת להתפתח.
גם כשלא ניכר פוטנציאל לשינוי, ניתן להשתמש בדברים הקיימים לחיוב או לשלילה. אני
לא חושבת שניתן לשנות מבנה אישיותי מהותי, אבל ניתן לשנות התנהגות ויחס. אחרת,
למה ניתנה לנו אפשרות הבחירה?" זה שייך לתפיסת העולם שלך? "כן. הגישה שלי היא שהרשות נתונה, שהחיים הם צמיחה.
אני חושבת שבאנו לכאן כדי ללמוד. אני מאמינה שהמוות איננו הסוף. יש משהו מעבר
לחיים וכל מה שאנו עוברים בין כאן לשם הוא כדי להתקדם עד שהנשמה תזדכך." את יכולה לראות ביד את טווח הלימוד? "לא. רק את הפוטנציאל. קשה ללמוד. אנשים עוברים את אותם
ניסיונות שוב ושוב. זו הדרך והיא איננה קלה. אין קיצורי דרך." האם
משום שאת פסיכולוגית יונגיאנית את לא בורחת ממיסטיקה ומניו-אייג'? "אני בכלל לא בורחת מכלום. אני לא חושבת שאפשר
להפריד את האדם. אנחנו גוף, נפש ונשמה. אין נשמה שאינה רוחנית. אנחנו יחידה אחת.
אני רואה את הרוחניות גם בחומר." אם יבוא אלייך מישהו לבדיקה, תמליצי לו
להמשיך טיפול אצלך? "אינני
ממליצה להמשיך טיפול אצלי. אני עובדת עם הרבה פסיכולוגים והם מפנים אלי לבדיקה.
או שאני מפנה לפסיכולוגים לטיפול. אבל אלה שבאים אלי לטיפול, אני גם מסתכלת
בידיים שלהם." |
|||
|
|
|
||
[Home Page] [About us] [Members] [Training
program] [Links]
[Psychotherapy
school] [For The Public] [Society's Journal] [Contact us]