השפעת
ארכיטיפים וסמלים בחינוך ובטיפול באמצעות מוסיקה נעה בלאס מבוא במשך 18 השנים האחרונות פותחו על ידי כמה שיטות לחינוך
וטיפול באמצעות מוסיקה. שיטות אלה מיושמות כיום עם קהל מטופלים המונה 5000 איש
המתגוררים במעונות פנימיה של משרד העבודה והרווחה בישראל. השיטות הטיפוליות מועברות
על ידי מורים ומטפלים במוסיקה שעברו השתלמויות מיוחדות בחסות אקים ישראל. שיטות
אלה מיועדות לכלל אוכלוסיית האנשים החריגים כשהדגש הוא על חריגות קשה, פיגור
שכלי קשה והפרעות התנהגות. במאמר זה יובאו שתי דוגמאות מתוך שתי תכניות שונות. התכנית הראשונה "חיות ומוסיקה"
כוללת הכרת 12 חיות ים, יבשה ואויר באמצעות סיפור, המחשה, הקשה והקשבה ותנועה
לפי המוסיקה. התכנית נועדה לחזק את הדימוי העצמי ולפתח יכולות קוגניטיביות. הרובד הארכיטיפי של החיות משפיע בצורה עמוקה על דפוסי
ההתנהגות של האנשים החריגים. התהליך בליווי המוסיקה מעדן את הפרעות ההתנהגות,
מלמד להתרכז, להתמקד ולהתחשב איש ברעהו. התכנית השניה "אני, אתה
והעולם" כוללת הכרת היסודות, ביטוי רגשות ולימוד ראשוני של הסביבה. את
התכנית מלווים גונגים מיוחדים. התכנית מביאה את מושגי המקום, הזמן והמרחב
באמצעות ששה ספורים וסדרת המחשות שבאמצעותם אפשר להתמודד עם חרדה ולבטא רגשות.
בשתי התכניות המוסיקה נוכחת ככוח מעורר, מחזק, ממריץ, מעדן והיכול להוציא יכולות
נסתרות מהכוח לפועל. יתרונה של המוסיקה הוא בכך שהיא שפה שלפני השפה. היא אינה
ורבאלית אך יכולה להביא לביטוי ורבאלי. היא רגשית, ראשונית, מגוונת ונוגעת בכל
אדם בכל מצב. בהיותה קדם-ורבאלית עולה המוסיקה מתוך הרבדים הארכיטיפיים העמוקים
של הנפש ופונה אליהם. הרגשתי שהמוסיקה בצירוף תכנית לימוד מתאימה יכולה להביא
לשינוי והתפתחות אצל אנשים אלה. אצל כל אחד מהאנשים החריגים החושים הם מעבירי האינפורמציה
העיקריים. ברוב המקרים חוש הטעם, הריח והמישוש מהווים פיצוי לחסר בחושים אחרים
המתפקדים חלקית. אנשים אלה נוטים למשש חפצים וכן לטעום ולהריח אותם. הם נשארו
בשלב ראשוני של ההתפתחות ולא יתפתחו אם לא תתרחש התערבות טיפולית שתגרום להם
להתחזק נפשית. אנשים אלה אינם יצירתיים, הם חוזרים באופן כפייתי על אותה פעולה
כמו הטחת הראש בקיר או נענוע ראש בלתי פוסק. ההנחה הבסיסית שלי היא שהלא-מודע אצל אנשים אלה אינו פגוע
ומסוגל לתפקד כמו אצל שאר בני האדם. את אמונתי בהנחה זו שאבתי מצפייה באנרגית
החיים המפתיעה המופיעה בפעולותיהם הכפייתיות של ילדים ואנשים אוטיסטים וחולי נפש
החוזרים על דפוסים קבועים. התחושה האינטואיטיבית שלוותה אותי היא שאותה אנרגיה
מעידה על פוטנציאל עצום שאינו מתורגם לפי שעה לשפה קומוניקטיבית. חיות ומוסיקה האתגר שעמד לפני בהכנת תכניות הלימוד היה למצוא דרך שבה
הלימוד יבנה בשלבים מדורגים ביותר שבסופו של דבר ירכיבו את השלם כאשר כל פרט
מחלקיו מואר ומודגש בדרך מיוחדת ובאמצעים מגוונים. הארכיטיפ שמייצג את השלם
מופיע באינספור ביטויים ודרכי הבעה. ואמנם, בתהליכי הטיפול נוכחתי שהוא יכול
להתבטא דרך חיות שונות שמסמלות אותו במיוחד. אותו סמל של אריה בליווי המוסיקה, הוא זה שהצליח להוציא את
האדם החריג מהשלב בו היה תקוע ולאפשר לו להתפתח. בחרתי להביא לדוגמא את סיפור התהליך שעבר אלון. פגשתי בו
בהיותו בן 11 במעון פנימייה לילדים ובוגרים עם פיגור שכלי קשה. אלון היה מפותח
כתינוק בן עשרה חדשים. המהם מתוך חזהו, והיה צמוד למטפלת וחשש לעשות דבר בלעדי
נוכחותה המגוננת. נושא המפגש הראשון היה האריה. בחרתי בדמות האריה כיון שהכרתי
לפני כן, מזה עשרות שנים, מה תהליך המשחק, ההמחשה, ההצגה, ההקשה, התנועה יחד
עם המוסיקה של קטע "האריה"
מתוך "קרנבל החיות" מאת סנסנס גורם לילדים רגילים. הם הזדהו עמו מיד,
ויכלו לבטא דרכו את נוכחותם ועוצמתם הפנימית תוך פרצי שמחה. דרך העבודה עם אנשים
חריגים שונה בגלל הצורך בשילוב הדרגתי
של המשחק שחסר להם לחלוטין בשנות חייהם
הראשונות. ילדים עם פיגור שכלי קשה אינם לומדים לשחק ולא משחקים עימם די הצורך.
בתכנית הטיפולית-חינוכית המשחק מכל היבטיו מופיע כמרכיב ראשי. כדי שהאדם החריג
יהיה מוכן למשחק עליו להרגיש נינוח ולא מאוים,
אין הוא צריך לחשוש מכישלון ועליו להאמין שהכל אפשרי ומקובל. האנשים החריגים מזהים כמו כל האנשים את הקשר בין המקצב
והדינמיקה שבמוסיקה ובין ההצגה המתרחשת לפניהם באמצעות מלים, הקשות והמחשות.
יכולתם זו מתבטאת כאשר הם מניעים את עצמם או מקישים בכלי הנגינה ומתאימים לקצב
שבמוסיקה. בתהליך ההכרות עם האריה כל אחד מהמשתתפים בתכנית מצא דרך
להתקשר לנושא: אחד טעם את כף האריה, שני הריח אותו, שלישי מישש ורביעי חיבק
בכוח. כל אחד מאותם אנשים ביטא את הייחודיות שלו באמצעות אחד החושים או שילוב
חושים המייחד אותו. יחד עם כך, כל אחד מתהליכי הלימוד באמצעות החיות נבנה בדיוק
לפי המוסיקה המתארת את אותה חיה. כאשר מופיע בפסנתר קצב מצעד – האריה צועד, כאשר
מופיעה הגברה דינמית בכל כלי המיתר והפסנתר – האריה שואג, כאשר נשמעת בפסנתר
חזרה מהירה על מקבץ צלילים קצר – האריה מנענע בזנב וכו'. כשאלון ראה את בובת האריה לראשונה, שמע את שמו ואת שמות
אבריו הוא תפש את בובת האריה, חיבק אותה, הריח, ליקק את כפתה הימנית. כאשר שמע
את הסיפור על האריה וראה את ההמחשה בליווי המוסיקה, עיניו נצצו משמחה.
יומיים לאחר המפגש הראשון נעלם אלון
מהביתן בו התגורר בחמש השנים לשהותו במעון. מעולם לא נפרד אלון מסינר המטפלת,
לבסוף מצאו אותו עומד ליד חדר המוסיקה
ומקיש במקל במבוק על הדלת, זה היה אותו החדר בו פגש את האריה לראשונה. אלון התחיל את דרך ההתפתחות באמצעות הארכיטיפ של האריה
המסמל כוח, עוצמה ובטחון. לאחר שנה אלון היה מסוגל לטייל לבדו ברחבי המעון,
לגלות עניין במתרחש ולהתיידד עם אנשים. הוא המשיך להשתתף במפגשים הטיפוליים במשך
חמש שנים והביע את עצמו בדרכים לא מילוליות. בשנים אלו, למד להתרכז, לשתף פעולה
ונמצא מתאים לעבוד במסגרת יזומה במעון. לאחר תשע שנים בהן לא השתתף בשעורי המוסיקה, חזר אלון
להשתתף במפגשים למשך ארבע שנים נוספות. בתום ארבע השנים יום אחד הבחין שבחדר
המוסיקה ניצב מטלופון בן שתי אוקטבות והחל לנגן בו מיזמתו הוא, הוא ניגן ליווי
לשיר שהמטפלת במוסיקה שרה לקבוצה. הוא ניגן צלילי ליווי הרמוניים ושמר על מקצב
מתאים. איש לא ידע שהוא מסוגל לנגן לפי שמיעה ואיש לא לימד אותו לנגן במטלופון.
הארכיטיפ של האריה איפשר לו לצאת מהצורך במחסה קבוע ולהתפתח כאדם העומד על רגליו
הוא, ואילו המוסיקה שקלט בהדרגה במשך השנים, חלחלה בו עד שיכול היה להעיז ולנסות
לנגן בכוחות עצמו, וכך להביע את עצמו באופן יצירתי לתרום לקבוצה ולהרגיש כאחד
האדם. מאז, הוא חוזר ומנגן בכל פעם ומלווה את המורה מיוזמתו הוא כשפניו קורנות
משמחה. "אני, אתה והעולם" המקרה השני שיובא להלן קשור בביטוי רגשות דרך גונג הלב
וקשור לתכנית "אני, אתה והעולם". הגונג הינו כלי נוח להקשה יחד עם כך צליליו עשירים ובלתי
צפויים. מגוון רב של צלילים עיליים מופקים ממנו בזמן הנקישה. הויבראציות
שלהן משפיעות על הגוף. ויבראציות אלו
יכולות לעתים, לשחרר, להאט את קצב הנשימה, לגרום להזדקפות ספונטנית ולנסוח
בשלווה. מנסיוני ב-17 השנים האחרונות בישראל ובארצות אחרות בטיפול
בבעיות פסיכוסומטיות וחריגות קשה התברר מעל לכל ספק שלצלילים וויבראציות אלה יש
השפעה משמעותית על ההרגשה והתחושה של כל אדם. יחד עם כך אין צליל אחד מסויים או
סדרה של צלילים המשפיעה תמיד באותו האופן. לכל אדם מבנה חד-פעמי והוא מגיב בדרך
שונה בהשפעת תנאים חיצוניים ופנימיים. כל אחד מששת הקטעים בתכנית מלווה בגונג
מסויים. את הסיפור על הלב מלווה גונג הלב. המקרה הבא הינו דוגמא להשפעת צליל
גונג הלב על הרגשות ועל ביטוי תכנים יצירתיים עמוקים מהלא מודע. לירן קרטון בן שבע וחצי לומד בבית ספר "יחדיו"
– בית ספר לילדים אוטיסטים. לירן מעולם לא דיבר בבית הספר, לא ניגן ולא שר בכתה.
היו לו הפרעות קשב ואי שקט פסיכומוטורי. במשך שנת הלימודים שמע לירן פעם בשבוע
את צלילי הגונג. כשכל הילדים נגנו בגונג, הוא סרב לשתף פעולה. בתום השנה הביא
המורה מקליט מקצועי כדי להקליט את הילדים המנגנים בגונג. גם הפעם לירן סרב לנגן.
המורה החליט לקחת את לירן לחדר נפרד יחד עם המקליט. כאשר העמיד את המקרופון
במרכז החדר ותלה את הגונג לידו על מעמד מיוחד, החל לירן לפתע לנגן ולשיר בשפה
פרטית משלו. הוא המשיך כך לשיר ולנגן במשך עשר דקות. ההקלטה מעידה על יכולת קולית מיוחדת, על שמיעה מצויינת,
על יכולת להגיב לצלילים עיליים המופקים בזמן הנגינה מהגונג, על מבנה מוסיקלי
אינטואיטיבי שמייצג פתיחה, הצגת נושא, ואריציות בחזרה על הנושא, האטה והאצה כאשר
בכל חזרה נוסף נדבך לקודמיו. לקראת הסיום הגביר לירן את המהירות ואת העוצמה
וסיים אחרי אתנחתא קצרה בשירה איטית מלאת רוך ועדנה. ההברות בהן השתמש נשמעות
כשירה דתית ממנזר טיבטי. היצירה הקרויה: "שירת הלב" הושמעה בישראל
בשלוש תכניות רדיו שונות שש פעמים (מרץ, אפריל 2002). לירן המשיך לשיר ולנגן גם
בכתתו והחל לענות תשובות קצרות לשאלות המורה. הילדים האחרים בכתתו הושפעו
מהתהליך אותו עבר לירן, והחלו אף הם להשתמש באותה "שפה" בשירתם. אביו
של הילד סיפר שמעולם לא שר לירן בבית בשפה ובדינמיקה דומה. התהליך שעבר לירן מעיד שהפנים את צלילי הגונג במשך השנה.
הצלילים העיליים הנשמעים בכל הקשה, כוללים את כל הצלילים הקיימים אך הם מופיעים
בצורה מרומזת. לירן לא הקשיב הקשבה פסיבית בלבד אלא הקשיב לצליל ולשובל שבא
בעקבותיו. הוא חש בעולם הנסתר מאחורי הצליל הקיים. הרגש שקיים בתוכו מצא אפיק ביטוי המורה על אישיות רבת
רבדים ויכולת מוסיקלית בלתי רגילה. אפשר להבחין ממקרה זה איזו השפעה מרחיקת לכת יכולה להיות
לצליל הגונג. שני מקרים אלה ועוד רבים אחרים, מעידים שלאנשים חריגים, יש
פוטנציאל יצירתי, אולם פוטנציאל זה יכול לבא לידי ביטוי רק כאשר מופיע סמל רב
עוצמה היכול להוות מוקד אנרגטי מושך ומפעיל את החושים כאשר המוסיקה פועלת על כל החושים - השמיעה, הראייה
והמישוש. כל אלה, יכולים להביא את השינוי,
ההתפתחות, ההעצמה הפנימית והביטוי היצירתי . ביבליוגרפיה: נעה בלאס – ככל יכלתם, הקיבוץ המאוחד 1988 נעה בלאס – אני אתה והעולם , טפר 1995 חליל הקסם והדרקון, הקיבוץ המאוחד 1993 גשר בצלילים – נעה בלאס וחיה עמינדב, הקיבוץ המאוחד 2001 |
|
|
|
[Home
Page] [About us] [Members]
[Training program] [Links]
[Psychotherapy school] [For
The Public] [Society's Journal] [Contact us]