חלומות וסרטים

רות שריג

 

 

 

בכל לילה, בעוצמנו את עינינו, אנו מוצאים עצמנו בבית קולנוע פרטי שבו אנו הצופה והנצפה כאחד. כיום ידוע שבכל לילה אנו צופים בשבעה- שמונה חלומות, כמו היינו צופים בכמות כזאת של סרטים במשך כשעתיים מדי לילה.

יש דמיון רב בין חלימה לבין צפייה בסרט, בעיקר אם הצפייה היא בבית- קולנוע, ולא בווידאו ביתי: בבית-הקולנוע יושבים כמעט ללא תזוזה, בחשכה, ומתבוננים בתמונות נעות ומדברות, ובחלימה אנו שוכבים ללא תנועה, הודות לשיתוק שרירים זמני המתרחש בשעת החלימה, וצופים בתמונות נעות ומדברות. את האור החשכנו על ידי עצימת עיניים, בדרך כלל בלילה.

בחלום יש לחולם תחושה ברורה שהדברים שהוא רואה ומשתתף בהם מתרחשים במציאות העכשווית שלו. כך, בדומה, אנו חווים לעתים קרובות חוויה טוטלית בסרט . ואכן, אין כמו סרט לשתף אותנו במתרחש בו ולהשכיח כל מציאות אחרת מלבדו. הקולנוע הוא התרופה האולטימטיבית לשכחה של מציאות כואבת.

גם חוקי ההיגיון הסיפורי של חלומות וסרטים הם דומים: לחלומות וגם לסרטים יש יכולת לעבור במהירות ממקום למקום גם כשהמקומות מרוחקים זה מזה אלפי קילומטרים, הם יכולים לשנות דמויות כהרף עין, לשנות את הזמן שבו הם מתרחשים, ובכל זאת להישאר מובנים .

יש חלומות דמיוניים הנראים כמו סיפורים מיתולוגיים, עם מכשפות ודרקון מפלצות ונסיך, ולעומתם יש חלומות רציונלים פשוטים ומעשיים  כקטע מהחיים, כמו צילם מישהו את חיינו במצלמה נסתרת. במקביל, יש סרטים דמיוניים מיתולוגיים וסמליים כמו סרטיו של פליני , ולעומתם סרטים ריאליסטיים הנראים כמו סרטים דוקומנטריים גם כשאינם כאלו: סרטים המספרים סיפור מהחיים.

חלומות דומים לסרטים , סרטים דומים לחלומות.

כשם שיש סוגים שונים של חלומות, יש גם סוגים מקבילים של סרטים: כשם שיש חלומות סיוט וזוועה, יש סרטי אימה. כשם שיש חלומות ארוטיים, יש סרטים ארוטיים. יש גם חלומות חוזרים בדומה לסרטים שחוזרים ומסריטים אותם. יש חלומות הנראים כמו נבואות נחמה בתנ"ך ,וישנם גם סרטים כאלה, המנחמים אותנו ומקלים את קשיי הקיום.

ויש גם סרט שהולך לאיבוד, כמו שכותב ג'ונתן קו בספרו "בית השינה" ומעולם לא הוקרן, העותק נעלם ואיש לא צפה בו מעולם " זה החלום מהסוג הכי יפה שיש, מפני שזה סוג החלום שהוא, אולי- אולי, הכי טוב שהיה לך בחיים. אלא שהוא בורח לך ברגע שאתה מתעורר, ואחרי כמה שניות אתה לא זוכר ממנו כלום." [4]

בשני אופנים  נוספים דומים החלומות לסרטים. גם החלום וגם הסרט  מונחים: החלום על ידי הלא-מודע, והסרט על-ידי הבמאי. אפשר אף לומר שהבמאי מונחה בחלקו על-ידי הלא-מודע וכך עוד להגביר את הדמיון שבין השניים. האופן השני :גם סרטים ובעיקר חלומות אומרים תמיד יותר מכפי שנדמה לנו שהבנו, וזאת בשל הכוח הסמלי שיש לתמונה.

לצורך השוואה נשאל במה עוסקים החלומות  ובמה הסרטים.

לדעת פרויד, החלומות עוסקים בדחפי מין ותוקפנות שאותם הם מסווים כדי לשמר את השינה, וכך דחפים אלו , שכל היום הם מודחקים, יבואו לידי ביטוי בלילה. פרויד סבר שהחלום הוא מילוי משאלה, והצנזור של החלום מגן עליה מפני המודע באמצעות הסוואתה.

יונג הרחיב את היריעה, ולשיטתו חלומות עוסקים בכל נושא המעסיק את הנפש: בכלל זה נושאים רוחניים, דת ופוליטיקה, כלכלה וחברה. כל שאלה המעניינת את האדם הער, כל בעיה העומדת בפניו , כל קונפליקט שהוא לוקח בו חלק יוכלו להיות נושא לדיון החלום.  יונג חשב שאין לחלום צנזור ,ההפך הוא הנכון. החלום הוא מסר לחולם, והוא מבטא עצמו בצורה המיטבית, כדי שהמסר יעבור. החלום איננו מסתתר. הוא מגלה עצמו בדרך המתומצתת  והגבישית ביותר, כלומר - בשפת התמונות הסמלית. "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים".

מדוע, אם כך, החלום סתום כל כך לעתים ואין אפשרות להבינו? התשובה על פי יונג היא:  לא משום שהוא מוסווה, אלא משום שהוא דובר בשפה עתיקה -  .שפת התמונות , שפת הסמלים, כמו כתב החרטומים שגם הוא היה בתמונות, או הכתב הסיני העתיק. אם נלמד להבין את שפת הסמלים, נוכל להבין חלומות.

על השאלה במה דן החלום יענה יונג : החלום עוסק בכל דבר ודבר. מי העוסק במתימטיקה יכול לחלום על פתרון בעיה שבה היה שקוע, מי העוסק בחינוך יכול לגלות דרך יצירתית לטפל בכיתה, סופר ימצא סיום  נכון לרומן שלו וכן הלאה.

יצירות והמצאות רבות מקורן בחלום. לדוגמה  שירו של קולרידג', "קסנדו", על ארמונו של קובלאי-חאן:

 

 

" בקסנדו החאן הורה

 ארמון של עונג להקים

על גדת האלף – נהר נורא

אשר חותר בנקיקים ומפלח כל נקרה

ומתקדם במחשכים

עד ים של עלטה גמורה" […]

[תרגם אסף ענברי]

בדומה לכך סרטים עוסקים בכל דבר ודבר.

חלומות בסרטים

 

חלום הוא סרט שבוים ומוקרן לעינינו בלבד.

זאת -  אלא אם אנחנו במאי קולנוע המסריט את חלומו .הבמאי היוגוסלבי קוסטריצה  אמר, כי האמן הוא "החולם האובייקטיבי", החולם חלום אחד עבור כולנו.

 כל סרט נראה כמו חלום או שהיה יכול להיות חלום, אולם במפתיע,רק במעט  סרטים מופיע חלום בתוך הסרט, חלום שמכריזים עליו ככזה.

 ואם מופיע חלום בתוך הסרט הוא יהיה כמו חלום בתוך חלום.

"הקוסם מארץ עוץ", "עיר הנשים" של פליני, הם חלום מראשיתם ועד סופם. הגיבור או הגיבורה נרדמים בתחילת הסרט, ומתעוררים בסיומו.

"חלומות" של קורוסאווה הוא אוסף של חלומות שחלם הבמאי והסריט עבורנו.

הסרט "בכבלי השכחה" של היצ'קוק  נסב כולו על חלום, שפתרונו הוא פתרון הבעיה הבלשית, והגיבור שחלם משתחרר דרך הפתרון מהאשמה שחש, ומהאשמה שמייחסת לו המשטרה הרודפת אחריו .

החלום בסרט עוצב בידי סלוודור דאלי.

חלומות נמצא, כמובן, בסרטו של ג'ון יוסטון על חיי פרויד, ובסרטי פליני  ואינגמר ברגמן העוסקים בעולמם הפנימי של הגיבורים.

כפי שאמרנו, חלומות הם סרט המיועד לעיני צופה אחד בלבד, והוא החולם. הסרטים מאפשרים לנו לחלום ביחד.

"נחלום" עכשיו יחד כמה חלומות קולנועיים, דרכם ננסה להבין את שפת הסתרים של החלום.

החלום הראשון ש"נחלום" לקוח מתוך הסרט הישראלי "שלג באוגוסט" של חגי לוי. 

החלום מצוי קרוב לתחילת הסרט.

גבי, בחור ממשפחה דתית "שחזר בשאלה", מאוהב בנערה חרדית בשם נעמה.

אחרי זמן רב שהוא מייחל לה הסכימה נעמה לבוא לישון אצלו, בפעם הראשונה.

בפתיחת הסרט הזוג מתעלס. גבי שקוע כל כולו באהבה אך נעמה נותרת כאילו מבחוץ. נותנת לזה לקרות אך אינה מעורבת.

במנוחה שאחרי גבי נרדם וחולם חלום; במהלך השינה שלו נעמה קמה, דמעות בעיניה, והולכת לטלפן.

גבי מוסיף לישון ולחלום.

החלום: שלושה גברים בלבוש של חרדים נכנסים לחדר. אחד מהם קורא בספר תורה. הם לוקחים את נעמה. גבי, החולם, מנסה למחות ונדחף בידי אחד הגברים. נעמה מתכווצת בפינה, גבי ניגש אליה ומחבק אותה אך הם לוקחים אותה מידיו. גבי איננו מוחה, כמו היה משותק או מוכה הלם. אחרי לכתם הוא פותח במאמץ את החלון ורואה אמפיתאטרון גדול, ובמרכזו מדורות ותל אבנים. נעמה מובלת לתוך מעגל גברים חרדים. הגברים מתנועעים סביבה. גבי רץ אליה במדרגות, מול זרם הגברים העוזבים את המקום. הוא מגיע עד אליה אך איננו מצליח לגעת בה. סוף החלום.

גבי מתעורר בבהלה מהחלום, נעמה מרגיעה אותו והוא חוזר לישון. כאשר הוא מתעורר בבוקר מתברר לו שנעמה נעלמה. בהמשך יסתבר שהיא חזרה לעולמה החרדי, ואף נשלחה לבקשתה לפנימייה מרוחקת כדי שלא לשוב לראותו.

במהלך כל הסרט מנסה גבי לספר את החלום לחבריו.

לחברו הטוב הוא מספר את החלום ברמת העלילה; לידידה הקרובה העוזרת לו לחפש את נעמה הוא מספר את החלום על כל משמעויותיו הרגשיות: "הרגשתי ממש כאב פיזי," הוא אומר ,"אני רואה בחלום איך אני מאבד אותה, ולא יכול לעשות כלום".

החלום בסרט כמו חלום בחיים, אומר לחולם דבר מה חדש שהוא אינו יודע : שנעמה תיעלם מחייו למרות שבלילה שכבה לצידו. החלום גם מנבא את ההמשך, ומחבר את החולם עם תחושות חוסר האונים שהוא מנסה להתעלם מהם. זאת במאבק עם כוחות גדולים ממנו בהרבה, השולטים בנפשה ובחייה של נעמה.

שפת החלום  עוברת מפלישת שלושת החרדים לחדר  אפשרי אם כי מפתיע, אל מציאות אחרת: מיתולוגית וארכאית. השפה המיתולוגית של החלום היא זו  שיכולה להתמודד עם תכנים עמוקים ששפת היום יום אינה יכולה להם.

מה משמעותו של הטקס? טכס קדמון: מדורת הקורבן, המעגל המאגי, גברים מול אשה. האם גירוש שדים או הקרבת קורבן?

האם זו החברה החרדית המגרשת מתוכה את השד החילוני והחלום מדבר על הקונפליקט שקיים גם בנפשו של גבי, למרות שהפנה עורף לדת? או שהניגוד דתיים - חילונים הוא אך דימוי של אי היכולת לקשר ממשי  וגבי מתרפק על אשה-חלום,  אשה  ערטילאית, שתמיד היא בלתי מושגת. בין  דתייה בין חילונית.

וכמו בחלום ייאלץ גבי לוותר על אהובתו שנעלמה. בתהליך כאוב הוא מגיע להשלמה כלשהי, ואומר בסיום: הכול בפנים. לא מקרה הוא שבחר באשה שאינו יכול להשיג

חלומות מפרשים עבורנו את המציאות החיצונית והפנימית, קוראים את הצד הנסתר של היומיום. קוראים בין השורות.

חלומות מנבאים, מזהירים, מעודדים, מחברים לרגש.

העיקרון המרכזי הפועל בחלום הוא עקרון הקומפנסציה : פיצוי, קיזוז או תיקון, שהוא גם העיקרון המרכזי של הנפש על פי יונג.

הכוונה היא ליכולת החלום להגיב, פנימית כחיצונית על מציאות החולם.

בכל אחד מאיתנו שוכן במאי חלומות גאוני, הפועל ללא לאות, כל לילה, ומציג בפנינו נקודות מבט חדשות על עצמנו.  חלימה היא חשיבה יצירתית  ואי אפשר לנו לחיות בלי לחלום.

אנו יודעים כיום שכל היונקים חולמים, גם ציפורים חולמות, גם עוברים בבטן אמם. כלומר, לחלום יש תפקיד ומטרה קיומיים.  החלום עוזר לנו לחיות בדרכים משלו, והן רבות. אישיות הלילה שלנו רחבה בהרבה מאישיות היום .יש בה מאגר של משאבי רפואה ויצירה ממנו בוקע החלום. אישיות הלילה היא הלא-מודע. הלא-מודע, דרך החלום , מציע פתרונות ומנחה את החולם.

לחלום יש כיוון, לחלום יש מטרה : מטרתו לתקן, להזהיר, לכוון, להראות דרך.

הנפש, על פי יונג, היא מערכת המאזנת את עצמה. וחלום הוא דוח על הנעשה בה, כמו מדידת חום, או בדיקת דם. חלום סיוט הוא כמו חום שעולה, כמו סימן המתריע שיש מחלה.

החלום הבא ש"נחלום" יחד הוא חלומו של גבר זקן, רופא במקצועו.

החלום נחלם בלילה הסמוך לנסיעתו לקבל אות הרופא המצטיין, פרס על מפעל חיים.

שמו הוא ד"ר אייזק בורג. אשתו מתה לפני שנים רבות, בעקבות חיי נישואין קשים ומרים. הוא חי לבדו, ומסתייע בעוזרת זקנה העושה את עבודות הבית ומטפלת בו.

יש לו בן, גם הוא רופא, שגר בעיר אחרת, נשוי בלי ילדים. בין האב והבן יש נתק, אין הם מדברים זה עם זה.

החולם הוא איש קשה, סגור. שאינו יוצר קשר עם אף אחד. הוא מזלזל באנשים, עסוק בכתיבה מדעית. מרוצה לדעתו מאורח חייו.

החלום לקוח מסרטו של אינגמר ברגמן "תותי-בר", ומופיע בתחילת הסרט.

החלום [כפי שהיה נשמע אם ד"ר בורג היה מספר אותו] :

בבוקר יום ראשון השני ביוני חלמתי חלום מוזר ולא נעים. חלמתי שבעת טיול הבוקר שלי איבדתי את דרכי באזור של העיר שאינו מוכר לי כלל, ובו רחובות נטושים ובתים מטים לנפול. ראיתי שעון בלי מחוגים ומתחתיו ציור של עיניים. הסתכלתי בשעוני וראיתי שגם בו אין מחוגים. שמעתי כל העת את הלמות לבי. הרחוב היה שומם, ורוח בידרה את שערי. לפתע ראיתי איש עומד וגבו אלי. ניגשתי ונגעתי בכתפו, וסובבתי אותו. לאיש היו פנים מכווצות ולא אנושיות, כמו של בובה גדולה מעוותת. כשנגעתי בו הוא נפל וראשו נשבר, דם ניגר ממנו. עגלה רתומה לסוסים התקרבה נתקלה בפנס הרחוב והפנס נשבר. האופן נתקע וגלגל אחד התגלגל לעברי. ארון המתים שהיה על העגלה השתחרר ונפל. הארון נשאר פתוח ומתוכו בצבצה יד. התקרבתי. כף היד נפתחה ותפסה אותי. משכתי את ידי כדי להיחלץ ולא הצלחתי. לפתע נחלץ המת מתוך הארון. התבוננתי בו ולזוועתי הסתבר לי כי אני מתבונן בעצמי. התעוררתי בבהלה.

 

מה רוצה החלום להגיד לד"ר בורג? לשם מה הוא מזכיר לו שהמוות מתקרב? האם כדי להפחידו?

ד"ר בורג עצמו הבין שהחלום אומר לו שהוא מת בחייו!,  משום שאין לו לא רגש ולא קשר לאף אחד. החלום כמו מאיץ בו לשנות משהו בטרם יהיה מאוחר מדי.

הוא אינו אומר: שנה את עצמך. הוא מביא תמונת מצב, תמונת רנטגן של הנפש.

במקרה של ד"ר בורג התמונה כוללת רחובות ריקים מאדם, אזור נטוש, אובדן דרך, אובדן אוריינטציה, זמן העומד מלכת ועגלת מתים.בדומה לתפקיד החלום בחיים, כך גם בסרט מבטא החלום את המהות העמוקה והנסתרת של הקיום, שכבת העומק של המציאות הנגלית. ביום אנחנו עסוקים מדי במציאות. בא חלום הלילה לגלות לנו מי אנחנו ומהי זהותנו הפנימית, האמיתית. לא כמו שהיינו רוצים לראות את עצמנו, אלא כפי שאנו באמת.

ד"ר בורג חושב במודע כי הוא מרוצה מחייו. בא החלום ודוחף אותו לשינוי על ידי שהוא משקף לו את המציאות הפנימית האמיתית האיומה שלו.

החלום שחולם ד"ר בורג שונה מאד מהדרך שבה הוא תופס את עצמו. החלום סולל דרך לשינוי על ידי שהוא מטלטל ומזהיר.

הסרט "תותי בר" ממנו לקוח החלום הוא סרט אופטימי של ברגמן . הוא סרט על היכולת להשתנות עד הרגע האחרון של החיים.

והחלום הוא סוכן השינוי.

בעקבות החלום אכן מתחיל תהליך של טרנספורמציה אצל הרופא הזקן.

הסרט כולו נע בין החלום הראשון , שבו עסקנו, הפותח את תהליך השינוי, לבין החלום השני, סיוטי אף הוא, המביא לסיומו הטוב את התהליך ואת הסרט.

תכונתו העיקרית של החלום על פי יונג היא היותו תגובה למשהו בחיי החולם.

כדי להבין על מה מגיב החלום עלינו לדעת באיזה מצב נפשי, או באיזה מקום בחיים, נמצא החולם.

כעת ניתן להבין עד כמה היה חשוב לדעת מהו הרקע הנפשי, המשפחתי ומה הן עמדותיו של ד"ר בורג, כדי לראות מה מנסה החלום שלו לגלות לו. החלום מדבר בשפה סמלית, אך סמלי החלום אינם קבועים. הם משתנים כמו כתם צבע בתמונה המקבל את משמעותו על פי מיקומו בתמונה השלמה.

גם החלום הקולנועי הבא ש"נחלום" יחד מציג בפני החולמת, הלא היא ג'ולייטה של פליני, תמונת מצב שונה לחלוטין מזו שיש לה על עצמה בזמן עירות.

קשה להבחין אצל פליני, בדרך כלל, בין חלום בסרט לבין המציאות בסרט. זאת בכוונה כמובן, כדי ליצור רצף אחד בין מודע ולא-מודע (גם אצל ברגמן נמצא טשטוש מכוון בין מציאות לחלום, כמו בסרט "פרסונה").בכל זאת מתייחד החלום בסרט שלפנינו: לא במראה שונה אלא בצליל שונה.

בעוד ה"מציאות" בסרט מלווה במוזיקה הנפלאה של נינו רוטה , המלווה את כל סרטי פליני, הרי בחלום יש מין צפירה לא נעימה לאוזן, שיחד עם התמונות הקשות תורמת לתחושת סיוט, תחושה מוכרת של חלום רע.

ג'ולייטה היא אשה קטנה וביישנית, בגיל המעבר, החיה עם בעלה הנוצץ והמוקף נשים יפות. הזוג חשוך ילדים.

ג'ולייטה, כמו ד"ר בורג, חושבת שהכול בסדר בחייה, אך הצופים וכל הסובבים אותה רואים כי נישואיה קרבים לקיצם: לבעל יש אשה אחרת, התופסת יותר ויותר מקום בחייו.

ג'ולייטה היא כמו ילדה קטנה, ובעלה הוא מעין אבא עבורה. המשבר המתקרב, נורא ככל שיהיה, ידחוף אותה להתפתחות.

הסימנים של המשבר מתחילים להופיע אך ג'ולייטה מתכחשת אליהם. בא החלום ומשתדל לפקוח את עיניה.  ג'ולייטה על חוף הים, לשם לקחה את בנות אחותה עם המטפלת שלהן.                                                                  רגע לפני מנסה רופא המשפחה לתת לה עצות טובות ואומר: קני לך סוס, תרכבי, תפסיקי לחשוב על שטויות. על כך מגיב החלום.

החלום: איש זקן יוצא מהים, סוחב על גבו חבל הקשור למשהו כבד. הוא נותן לג'ולייטה את החבל ואומר: עזרי לי ג'ולייטה. אני זקן. וחוץ מזה זה נוגע לך[החיים הם שלך].  ג'ולייטה מתחילה לסחוב את החבל בקושי רב. מתגלה רפסודה ועליה סוס מת שרגליו הצפודות באוויר, ושני סוסים כחושים וחולים. נפתח פתח של בטן ספינה ובה דמויות של זקן מעורטל, ודמויות של נשים, זקנות ברובן, בלבוש זנותי. אוסף מוזר ודוחה של אנשים. ג'ולייטה זועקת הצילו. ומתעוררת.

חלומה של ג'ולייטה מטלטל אותה, ומוציאה משלווה מדומה. הסמל המרכזי בחלום זה הוא הסוס. הרופא אמר לה: קני סוס וזה מה שירפא אותך. תרופה חיצונית לבעיה פנימית. אבל בחלום מופיעים סוסים חולים וסוס מת. החלום אומר: הסוס החיצוני אינו הפתרון. יש דרך פנימית לעשות והיא ארוכה יותר.

ג'ולייטה קוראת בחלום לעזרה, בעוד שבעירות לא היתה בקשר עם המצוקה שלה. החלום הגיב על מצבה האמיתי. בעצם הגיב החלום  על עיוורונה.

תגובת החולם לחלומו מאד חשובה. החלום הוא מכתב שנכתב עבור החולם, וכמו שאמרו חז"ל: חלום שלא נפתר כמו איגרת שלא נקראה.

ג'ולייטה, שלא כמו ד"ר בורג, מתנערת מהחלום הרע, ומנסה לשכוח אותו. אלא שהסימנים מתרבים עוד ועוד והיא יוצאת  בכאב גדול מאד למסע הגילויים והצמיחה.

 

בשלושת הסרטים שראינו מיקומו של החלום לגבי החולם היה דומה למיקומו בחיים. בשלושתם ראינו את החולם או את החולמת נרדמים, חולמים, מתעוררים ופועלים בדרכים שונות: למשל,  בשינוי מיידי של ההתנהגות כתוצאה מהחלום כמו ד"ר אייזק בורג הרופא ,שבעקבות החלום מחליט שלא לטוס אלא לנסוע במכוניתו לטקס, לצרף אליו את כלתו, ולבקר את אמו הישישה. ובכך מתחיל מסע של שינוי עמוק. או בהכחשה  של תוכנו הקשה - כמו ג'ולייטה , או בניסיון לספר את החלום שוב ושוב כדי להבינו, כמו גבי ב"שלג באוגוסט".

מיקומו של החלום האחרון ש"נחלום" יחד הוא שונה. בסרטו של קורוסאווה "חלומות" אין חולם שנרדם, חולם ומקיץ. הסרט בנוי מסדרת חלומות. הסדרה פותחת בחלומות שגיבוריהם ילדים, ונמשכת בחלומות  שגיבוריהם  הבוגרים  מתמודדים במאבקים שונים. למן החיילים הנאבקים בסערה, דרך החייל המשוחרר הפוגש בנשמות החיילים שהיו תחת פיקודו ונפלו בקרב, והוא מתמודד עם רגשות אשמה, עבור דרך גיבור הנכנס לציור של ואן גוך , עבור דרך שני חלומות של גיהינום, חלומות אפוקליפטיים, שבהם קורוסאווה הוא ללא ספק "החולם האובייקטיבי" החולם את חלום האזהרה של כולנו .זו אזהרה מפני שואה גרעינית או אקולוגית, כתוצאה ממערכת התנהגותית שגויה ואלימה נגד הטבע, וגמור בחלום האחרון, הלוקח אותנו לגן-עדן של איזון והרמוניה. לעומת חלומות האזהרה שחווינו, זהו חלום של הבטחה ונחמה. "ככה ייעשה לעולם שיידע לחיות באקולוגיה נכונה".

הגיבור בחלום נפגש עם זקן בן 103 המתכונן ללכת ללוויית אהובתו הראשונה. ההלוויה איננה עצובה, כי כשחיים בדיאלוג נכון עם הטבע, המוות הוא חלק טבעי וטוב של החיים. ההלוויה הופכת לפסטיבל.                                  החלום שבו נעסוק הוא החלום הפותח את הסרט. זהו חלום של ילד בן 10, או על ילד בן 10.אין זה סיוט, אלא חלום של התבגרות. חלומות בעלי סמליות בולטת, שאופיים מיתולוגי, גדול מהחיים, המוגדרים בפי יונג כחלומות ארכיטיפיים, מופיעים בעיקר בנקודות מפנה  חשובות בחיים.

כאשר יש מעבר משלב לשלב החלום עוזר לעבור בין השלבים, בהיותו מעין טקס מעבר פרטי. הילד בחלום יוצא לדרך עצמאית. הוא אינו מציית לאמו. הוא נכנס למקום שאסור להיכנס אליו.

בחלום זה קל להבחין בשלוש הרמות: הרמה האישית, התרבותית, וזו האוניברסלית של החלומות.

החלום: ביום של שמש וגשם יוצאת אמו של הילד וקוראת לו לחזור הביתה. בימים כאלו, היא אומרת, עורכים השועלים חתונה והם שונאים כשצופים בחתונתם. אם תהיה עד ראייה לחתונתם משהו איום ונורא יקרה לך. הילד צועד ביער למרות האזהרה. אווירת מסתורין הילד קטן והעצים ענקיים. מתוך האד צפה ומופיעה תהלוכה. אנשים -  –שועלים הולכים בקצב של מוזיקת כלי הקשה.  הם מגלים את הילד הצופה בהם. הילד בורח וחוזר לאמו, אך היא איננה מוכנה להכניס אותו הביתה. "ראית מה שאסור שתראה לעולם. לא אוכל להניח לילד רע כמוך לגור בבית. לפני כמה דקות השועלים באו. הם כעסו מאד. השועלים השאירו בשבילך חרב. הם מצפים שתתנצל. אין הם מוחלים בקלות. עליך להיות מוכן למות, אחרת לא ימחלו. ועד שהשועלים לא ימחלו- לא אוכל להרשות לך להיכנס". "היכן גרים השועלים? שואל הילד "הם גרים בקצה הקשת", עונה האם. הילד איננו מתווכח, הוא מתחיל לצעוד בשדה פרחים נהדר לכיוון הקשת בשמים.  סוף.

הרמה האישית של החלום יכולה להיות זיכרון הצצה לתחום המין של ההורים, או זיכרון ילדות של גירוש מהבית. אולי נחלם על ידי הבמאי בתקופה שבה היה עליו לפרוץ לתחום אסור: אולי לתחום התרבות המערבית, שעל הקשר אתה ספג ביקורת רבה.

הרמה התרבותית היא חתונת השועלים. לא משהו שמוכר לנו. ביפן השועל הוא סוג של אלוהות, כזאת הנמצאת בקשר קרוב לאדם ומעוללת לו תעלולים. הרמה האוניברסלית היא סיפור הגירוש מגן עדן, חיפוש הידע במחיר הגירוש. הילד יוצא לדרך חדשה. הדרך מפחידה, כי אמא נותרה מאחור, אך מה יפה היא הדרך.

לסיכום אפשר לומר, בהשראת הסרט, כי אקולוגיה נפשית נכונה היא להיות בקשר עם החלומות. הקולנוע מאפשר לנו לחלום חלומות יחדיו.

 

ביבליוגרפיה

1.                   על החלומות ק. ג. יונג  - תרגום: חנה שוהם ואילנה תורן -  הוצאת דביר.

2.                    חלומות א. וויטמונט וס. ברינטון פררה תרגום: בת-שבע מנס - הוצאת "אח" בע"מ.

3.                    הפסיכולוגיה של החלום מיכה אנקורי פרולוג מוציאים לאור.

4.                   בית השינה ג'ונתן קו תרגום: אלאונורה לב הוצאת ידיעות אחרונות. ספרי חמד.

 

 

[Home Page] [About us] [Members] [Training program] [Links]
[Psychotherapy school] [For The Public] [Society's Journal] [Contact us]