חלום בלהות – יושיטומו נארה

בתערוכה "שמש עולה ירח נמס", במוזיאון ישראל ירושלים.

                                                                                                                                                        הדסה גורוחובסקי

 

המבקר בתערוכה "שמש עולה ירח נמס",  המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל בירושלים

 חש כי נקלע לתוך חלום או נכון יותר לסיוט.  מאחורי חזות צבעונית אסתטית להפליא, של מוצגים העשויים באיכות טכנולוגית ובמיומנות מרשימה, מתגלה עולם של פחדים, בדידות, אובדן דרך וחיפוש זהות. ביצירתו של יושימוטו נארה "עולי הרגל הקטנים ( טיול לילי)", הדמויות הצבעוניות, חסרות הזהות, הן קבוצת פסלונים בובתיים "המהלכים" כסהרוריים, בעיניים עצומות למחצה. הם חסרי רגלים, ומטפסים על קיר הגלריה כמגששים את דרכם באפלת החלום. מעין ילדים –צעצועים,  משוכפלים  מספר רב של פעמים, כמי שנעשו בשיבוט גנטי או כמוצר תעשייתי. פניהם הגדולות עגולות, הם בעלי לחיים שמנמנות כשל תינוקות, אך  הבעתם עצובה ומנוכרת. על קירות הגלריה, מסביבם, תלויות תמונות שהן תמצית חלום הבלהות. הציורים הקטנים נראים במבט ראשון כציורי ילדים תמימים, או מעין ציורי קומיקס המצוירים על  רפרודוקציות של אמנים יפנים ידועים, כמו הוקוסאי, אוטמרו והירושיגה.  אך מאחורי החזות הילדותית התמימה מסתתר הסיוט. הילדים נקלעים לעולם אלים ומרושע והם עצמם הופכים לפעמים להיות חלק ממנו. הם הקרבן והתוקפן בעת ובעונה אחת. פעם הם נצלבים ופעם מחזיקים בידיהם סכינים חדות נוטפות דם. דרך הילדים המפוחדים הוא מציג את האימה  המחלחלת לחברה מנוכרת, תעשייתית ובעלת היררכיה נוקשה. הציורים גדושים בסמלים המאפיינים סיוטי לילה, תאונות, שוד, תקיפה על רקע מיני, טביעה . הם מייצגים רצון לחזור לעבר, לעולם של ילדות מאושרת אך מתעוררים בעולם אכזר גדוש אסונות. לילדים המצוירים ראשים ענקיים אך רגליהם  קטנות וקצרות שאינן מסוגלות לשאת את גופם ואת ראשיהם הגדולים. עיניהם לעתים  עצומות, לעתים  מכוסות במשקפיים כהים  או פעורות בפחד נורא.  

 יצירה אחרת של נארה "כלבים מהילדות שלך" - מציגה שלושה כלבי צעצוע גדולים

  עשויים פיברגלס,רגליהם קשורות לקביים גבוהים, ובכך נמנע מהם להגיע אל קערת המזון המונחת על הרצפה. גם בעבודה זו יש איכויות של סיוט. הצופה נקלע לעולמה של עליסה בארץ הפלאות. בעולם זה כלבים  הופכים להיות יצורים ענקיים מעבר לכל פרופורציה. הכלבים עצומי העיניים מסתובבים במעין מעגל אין סופי, אך למרות גודלם, לא רק שהם אינם מאיימים, אלא שהם נראים ככלבים אומללים שאולפו כליצנים בקרקס או כנכים על קביים. הכלבים – ידידיו הטובים של האדם, הופכים להיות מטפורה לאדם עצמו. עיוור, נכה, מקרטע על קביים, חסר זהות שאינו יכול לצאת ממעגל  אין סופי שנכפה עליו, שלא מוביל לשום מקום. אדם שנמנע ממנו להגיע לקערת המזון הפיסי או הרוחני המרוחק ממנו- סיוט!

 

 

 

 

 

[Home Page] [About us] [Members] [Training program] [Links]
[Psychotherapy school] [For The Public] [Society's Journal] [Contact us]