קאולי דליה

קאולי דליה


פסיכולוגית מומחית בכירה בתחום הטיפול בילדים, נוער ומבוגרים. מטפלת מזה 30 שנה, בעלת קליניקה פרטית בת"א.

מרצה ומדריכה אנאליטיקאים יונגיאניים. כמו כן מדריכה ומרצה בפני פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"ס ומטפלים בהבעה ואמנות.

מנחה סדנאות דינאמיות בחלומות, מיתוסים, זיכרונות ילדות.

פעילה בעמותה היונגיאנית הישראלית החדשה,

ניסיון רב בהנחיית קבוצות דינאמיות של מטפלים בגישה פסיכואנליטית ובהדרכה פרטנית וקבוצתית בתחום הפסיכותרפיה.

במקביל, חיה ונושמת את עולם האמנות והמיתולוגיה, עוסקת בציור, פיסול וגילוף.

Daliakaully02@gmail.comNew Paragraph


מאמרים

By קאולי דליה 12 Jul, 2021
 תהליך האינדיבידואציה הינו תהליך היווכחות עצמית SELF REALIZATION לילה אחר לילה, הלא מודע מייצר סצנות עם סימבולים ולעיתים הם חוזרים על עצמם במשך שנים. יש תקופה שהם נעלמים ואח"כ שבים ומופיעים. {נופים , אירועים, דמויות וכו'.} ויש בזה תהליך מתפתח של שינויים. כלומר ניתן לזהות אוריינטציית-מטרה goal orientation/ אשר מטרתה להוביל לצמיחה פסיכולוגית. זהו תהליך איטי של להיות מי שנועדת להיות. כלומר מעבר למשמעות של וויסות ואיזון נפשי ,לחלומות יש תפקיד חשוב נוסף והוא לכוון אותנו לחיות חיים שלמים יותר הדגש הוא על שלמות נפשית WHOLNESS ולא מושלמות (פרפקציוניזם) תהליך זה של צמיחה אישית ,כלומר האינדיבידואציה הינו תהליך טבעי ולעיתים קרובות מופיע בחלומות כדימוי של עץ. הצמיחה שלו היא כלפי מעלה ובו זמנית גם להצמיח שורשים עמוק כלפי מטה. זהו תהליך איטי. תוצרי הלא מודע הבאים ממעמקים מושכים אותנו כלפי מטה ,מושכים אותנו לתוך השאלה איך לחיות את חיינו בעולם. כלומר, המיוחד בגישה היונגיאנית היא ההבנה כי חלומות אינם בהכרת תגובה לחיים ולמילוי משאלות אלא בעלי תפקיד משמעותי כמעניקים אינדיקציה על כוון צמיחתם של החיים. העצמי -self כמארגן את הצמיחה הנפשית העצמי הוא כמו גרעין אטום של הנפש והוא כנראה המארגן ומזמין את החלומות שלנו. הוא המייצג את השלמות של הנפש , בניגוד לאגו ego המכיל רק חלק קטן של הספירה הפסיכולוגית החיה שלנו. לעיתים , זמנים של משבר ,מצוקה ,הם גם הזדמנות פז לצמיחה התחזקות והרחבת המודעות במצבים אלה האגו שלנו הוא פגיע בדרך כלל. במצבי משבר כאלה יכולים להופיע 'חלום גדול' : דוגמא טובה לכך הוא חלום "סולם יעקב' לאחר גניבת הברכה במרמה מאחיו עשו ,הוא נמלט מבוהל ,יעקב הוא בנה המפונק והמועדף של אימו ,"איש יושב אוהלים" .קל לדמיין את הייאוש הבהלה וחוסר האונים אליהם נזרק באופן דרמטי. זהו מצב נפשי אופייני בשעת משבר . השמש יורדת והוא בוחר אבן אקראית מאבני המקום ומניח עליו את ראשו. קל לדמיין את תחושת הייאוש והבדידות של יעקב . בלילה קשה זה הוא חולם 'והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" אלוהים ניצב בראש הסולם ואומר לו " אני יהוה אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" יעקב מתעורר עם תחושה נומינוזית מהחלום הוא ירא ומבין שהוא נפגש עם הקדושה ,לוקח את האבן עליה הניח את ראשו, יוצק עליה שמן "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל. יעקב כפליט נמלא אינו מבין את גודל הברכה וההבטחה שאלוהים נותן לו , בקשתו ותפילתו היא לחזור לבית אביו. כמו מטופלים המגיעים בזמן משבר וכל מה שהם מבקשים הוא להשיב את המצב לקדמותו. וכמטפלים אנו יכולים להבין כי יש כאן הזדמנות גדולה למסע חניכה שבו המטופל יכול לחזור מהמסע המאתגר הזה עם ברכה גדולה .לגדול ולהתחזק לעוצמה נפשית גדולה יותר מהמצב בו היה לפני המשבר. כאמור , יעקב נבחר בניגוד לרצונו , לצאת למסע ארוך וקשה הוא מבוהל ורוצה לחזור חזרה אל המקום הבטוח. בלילה הבודד והקשה הוא מקבל חלום עם הבטחה לברכה ונחמה . ואכן אחרי שנים רבות וקשות הוא חוזר גדול וחזק מאוד .אך לא לפני מאבק עם המלאך המותיר בו פציעה בירכו ושם הוא מקבל את שמו "ישראל" ". משבר הוא דחיפה ליציאה המותיר בנו פציעה אך כמו יעקב , מתחוללת בנו חוויה טרנספורמטיבית . בגישה היונגיאנית דימוי האל הוא הסלף god image". זוהי דוגמא לחלום גדול .ההתעוררות מחלום כזה מלווה בתחושה מאוד עמוקה שיכולה ללוות אותנו זמן רב. זמנים של קושי ומשבר הם זמנים בהם האגו חש פגיע מאוד , המוכר והבטוח נשמט ובדרך כלל זוהי הזדמנות לצאת למסע נפשי שיכול להיות קשה מאתגר ומייאש אבל זהו הסדק דרכו הסלף יכול להתגלות ממעמקי הלא מודע. ובדרך כלל יופיע מסר כמו בחלום שיכול להיות ברכת הדרך למסע.
By קאולי דליה 12 Jul, 2021
קיימת נטייה לחשוב כי מטרת החיים הינה להשיג אושר או שמטרת הפסיכותראפיה היא לבטל סימפטומים. הפרספקטיבה של הגישה היונגיאנית היא כי מטרת החיים היא משמעות ולא אושר. יונג סבר כי נוירוזות אינן בהכרח רק הגנה כנגד פצעי החיים אלא הן ניסיון של הלא מודע לרפא פצעים אלה. סימפטומים אלו הם בעצם ביטוי לרצון לריפוי הפצע, יותר מאשר ניסיון להדחיק. לכן עלינו כמטפלים להבין מהו הפצע עליו הם מצביעים ולא לנסות להרחיקם. הסימפטום הוא האצבע המפנה אותנו למקום הכאב והפצע. בכל סימפטום טמונה אנרגיה חכמה ועמוקה.הסימפטום הוא מסר מהלא -מודע, מסר מחוויות ילדות, מסר לגבי מקומות בהם היינו פגיעים וחסרי אונים. האגו, תחושת המודעות שלנו לגבי מי אנחנו, זקוק לרמה מסוימת של קביעות ובטחון לשמור על אנרגיה פסיכולוגית להתנהל בחיים. כמו גם להתמודד עם אנרגיות הנובעות מהלא מודע. מנקודת המבט הצרה של האגו על העולם המטרה היא לייצב את הבטחון מול קונפליקטים. על פי גישת המעמקים, תפקיד האגו הוא לתווך בין העצמי (the self) לבין העולם. הרעיון הוא כי 'העצמי' הוא טרנסדנטי ובעל סמכות גבוהה יותר מהאגו. הרעיון הנ"ל מתקשר עם מושג 'האינדיבידואציה' אשר משמעותו : להיות מי אשר נועדת להיות. 'העצמי' הוא אנרגיה נפשית , מעין מערכת עצבים מרכזית הדוחפת אותנו להתפתחות פסיכולוגית. המסרים הם דרך תוצרי לא מודע כמו חלומות , סימפטומים נפשיים , פיזיים, אמוציות וכו כלומר תוצרים שאינם נובעים מהאגו. והוא ,לעיתים ניצב חסר אונים מולם , לא מבין את פשרם או לחלופין מנסה להעלים אותם. מטרת האינדיבידואציה אינה נרציסטית לצורך האדרה עצמית , להיות מושלם /שונה או טוב יותר מאחרים. המטרה היא השגת חוויה של שלמות עצמית זוהי חוויה של להיות "שלם עם עצמי" זהו מסע חיים ,המטרה היא פשוטה לכאורה אך הדרך אליה רבת מכשולים. יונג הציע כי בכל תראפיה נשאל – מה המשימה שהאדם נמנע ממנה דרך הנוירוזה שלו? לעיתים קרובות לפני קבלת החלטה משמעותית אנחנו יכולים לבוסס בהתלבטות ,אמביוולנטיות . זהו סבל גדול כמו לעמוד בין שני סלעים שעלולים למחוץ אותך. לאגו אין מספיק כוח לקבל החלטה. זהו מכשול הספק הנוירוטי ( DOUBT.) הספק הוא המשמיד הראשי לכל צמיחה. בהנחה שהעדיפות העליונה של האגו היא בטחון, הספק הוא אורח לא רצוי. ככל שהאדם בעל הגנות ראשוניות בגלל פצעי ילדות וטראומות האדם יחוש חלש מידי לסבול את הספק כי הספק עלול לאבן ולשתק ולכן תהיה הצמדות ונאמנות לעמדה גם במחיר שיתוק ואיבון על פני ספק שמשמעו להסתכן בחרדה גבוהה יותר. ככל שהאגו שלנו חזק יותר אנו יכולים להכיר בקיום הספק ולהכיל אותו. ההסתכנות ברמת חרדה גבוהה יותר משמעה להפתח להרחבה של האישיות כנגד מנגנוני הגנה המקפיאים התפתחות. בקוטב החיובי שלו הוא דלק לשינוי וצמיחה , מול עמדה דוגמטית ההופכת להיות טיראנית. בכל אחד מאיתנו מתקיימת קואליציה פנימית והספק חיוני לדמוקרטיה. מדינות דמוקרטיות הן עוצמתיות יותר . האינדיבידואציה אינה מגיעה מהאגו המלכותי שלנו וככל שהאגו דומיננטי ושולט נדרשת לעיתים טלטלה של קירות האגו על מנת להפתח לשינוי, לפרספקטיבה חדשה ,כי כל דוגמטיות הופכת לכלא או בטחון שעלול להיות רעיל לצמיחה והתפתחות.
Share by: