דורון וולף
דברים לזכרו
קישור לשיר שדורון בחר להלויתו:
יהי שלום במחוזותיך- רביד פלוטניק
יהי שלום במחוזותיך
שיפתחו נא כל דרכיך
עוד תקבל מנת חלקך
תגיע למחוז חפצך
ויבורכו כל אוהביך
שלווה מרחפת מעליך
שלווה בארמונותיך
ויתגשמו חלומותיך
וינוסו כל פחדיך
כי כל הטוב עוד לפניך
כן כל הטוב עוד לפניך
יהי שלום במחוזותייך
שיפתחו נא כל דרכייך
ויבורכו הן שתי ידייך
חייל שלך אני מאחורייך
ניצוצות בתוך עינייך
זוהרת ככוכב הליל
את טהורה את אשת חיל
את גיבורה את אשת חיל
ויתגשמו חלומותייך
ותגדלי את ילדייך
וכל הטוב עוד לפנייך
כן כל הטוב עוד לפנייך
זרימה ותודעה של שפע
(יהי שלום במחזותיך)
זרימה ותודעה של שפע
(שייפתחו נא כל דרכיך)
זרימה ותודעה של שפע
(עוד תקבל מנת חלקך)
זרימה ותודעה של שפע
(תגיע למחוז חפצך)
דבריה של איילת ליקבר, קולגה בהכשרה האנליטית:
ההכשרה הקטנה שלנו כללה 6 אנשים..3 שגרו באזור תל אביב, ו 3 מהצפון.
די מהר התארגנו כדי לעשות carpool ולחסוך דלק בעיקר כשנסענו לתמרת, לטבעון, לחיפה לכפר ויתקין...
יום חמישי, הכבישים מלאים לעייפה ואני נוהגת באוטו, דורון לידי ואסתי מאחור...
כמה דיברנו תוך כדי הנסיעה! בפתיחות גדולה, בצחוק גדול, בציניות גדולה! דיברנו על תכני השעורים, על המורים, על המשפחה, על הבריאות- דורון עוד היה לפני ההשתלה, עלינו!
דיברנו המון!
לא אשכח שבאחת הפעמים שהיינו בחיפה אצל יהודית לוינזון- הייתה הפסקה, הלכנו לקנות משהו ואז דורון גילה לי שהוא החליט להביא לעולם ילד עם חברה. כמה זה שימח אותי! אני שכבר ילדיי היו די גדולים אמרתי לו שאני בטוחה שיהיה אבא נהדר וכמה הוא עושה את הדבר הנכון, וכמה אשמח לעזור לו. כשנולדו התאומים גם הגעתי אליו לבית וראיתי איזה חדר מתוק הוא אירגן להם.
כשסיימנו את הלימודים חזרנו להפגש ממש קצת -דורון לא הירבה להגיע למפגשי השבת.
בלוויה שלו ראיתי את התאומים, אי אפשר היה לפספס אותם- כל כך דומים לדורון ושניהם אמרו בדמעות כמה היה אבא נפלא.
עצוב למות באמצע התמוז. אזכור אותך. רוני אסף ואנוכי הנחנו זר בשם העמותה.
דבריה של ענבר גור-אריה
לפני 23 שנה נכנסתי לכיתת הפסיכותרפיה היונגיאנית בסמינר וחשבתי איפה כדאי לשבת, ראיתי איש ג'ינגי עם חיוך ענק ומשקפיים וידעתי שלידו ארגיש טוב.
ואכן לא טעיתי, דורון המקסים תמיד ידע איך לגרום לי להרגיש טוב והיה מאז חלק חשוב בחיי.
הבנות שלי אהבו אותו, בן הזוג שלי אהב אותו, הוא נעשה מיד חבר קרוב של כל המשפחה ותמיד הרגשתי שהוא מהאנשים שלי. הוא תמיד הבין אותי ואני אותו, וידענו לצחוק ממש על המון דברים וגם לכאוב ממש על המון דברים.
דורון היה איש של רגש.
הכל הוא הרגיש ממש בעוצמה, תמיד קינאתי ביכולת שלו לכעוס באמת בלי לפחד.
גם לאהוב הוא אהב ממש והילדים שלו זכו בו באמת.
בשנה האחרונה לא היינו בקשר קרוב ואני מצטערת על כך מאוד.
דורון היקר, כל כך אהבתי אותך ותמיד ידעתי שתשבור לי את הלב ואכן כך קרה.
אנחנו אני וכל המשפחה נתגעגע אליך תמיד.
ענבר.
דבריה של רינת לרנר, שהיתה מודרכת של דורון:
לפני שבועיים איבדתי את המדריך שלי.
דורון וולף ז"ל, היה איש יקר וייחודי.
הוא הדריך אותי בשנה האחרונה ללימודי הפסיכותרפיה היונגיאנית.
אני כבר מזמן הבנתי שהעולם הזה הוא מפגש של נשמות.
חיבורים של רוח ונשמה בו החומר משחק רק תפקיד.
את מהות הלימוד הזה הרגשתי חזק מול המפגש עם דורון.
אולי אתחיל מהתחלה כדי שתבינו באיזה איש מדובר:
את דורון הכרתי בשנה הראשונה ללימודים בסדנה יומית - "מסע בין ארכיטיפים",
ישר עפתי עליו.
השיעור היה מרתק.
הוא היה אמן, מטפל באמנות, פסיכותרפיסט ואנליטיקאי יונגיאני.
בול הדברים שמדברים אלי, מדברים אותי.
ההבנה העמוקה שלו באמנות בשילוב המהות היונגיאנית הקסימה אותי.
ומה שעורר בי הכי הרבה התפעלות - זה הצניעות והענווה שלו.
הרושם שהוא יצר היה: אני תפקידי להעביר ידע עתיק וקדום.
אני לא הסיפור בכלל.
היה לי ברור שבמהלך שלוש השנים ללימודים הוא יהיה מדריך שלי.
ובאמת זכיתי להיות מודרכת שלו.
בשנתי האחרונה ללימודים ובשנה האחרונה לחייו.
הפגישות בינינו התקיימו בגוגל מיט מה שלא הפריע לנשמות שלנו להתחבר.
בפגישה הראשונה דורון אמר לי: "רינת לפני שאנחנו מתחילים כדאי שנדבר על הפיל שבחדר כדי שההדרכה תהיה אמיתית וטהורה".
"אני חילוני, שמאלני, תל אביבי"... צחקתי בקול.
"אוקי ואני דתיה, ימנית וגרה בשומרון".
יופי עכשיו אפשר להתחיל הוא אמר בחיוך חם.
והתחלנו את המסע:
"מסע הגיבור" ו"מסע הגיבורה", נגענו בארכיטיפים השונים, בקומפלקסים, בסימבולים, באמנות, ניתחנו חלומות, ניסינו לאחד ניגודים וכמובן נגענו בידיים חשופות בצל, חקרנו את הפרסונה, גלשנו בציר אגו סלף, חיברנו לסיפורים מהמיתולוגיה ולסיפורים מהיהדות ועוד ועוד.
בתוך כל זה דורון היקר, מעולם לא שכחת לשאול לשלומי.
כשבכיתי לך שקשה לי לישון בלילות כי הבן שלי משרת במילואים ואני דואגת, הרגעת אותי עם העיניים הטובות שלך.
כשבכיתי לך כשאימי האהובה נפטרה חיבקת אותי עם העיניים הטובות שלך.
הרגשתי שבהדרכה הזו אני יכולה להביא את עצמי, אמיתית ואותנטית.
בלי לפחד להביא את החלקים הפחות נוצצים.
כי אתה דורון נתת מקום לכל החלקים שיש בנפש האדם.
ממש גאולה.
הפטירה שלך טלטלה אותי, העולם הפסיד אדם גדול.
אהבת כל כך את הילדים שלך ואת העבודה שלך.
מלבד זה שדברת יונגיאנית משובחת,
למדתי ממך להיות מטפלת טובה יותר.
למדתי להיות אדם טוב יותר עם פשטות לב.
למדתי ממך מהי חמלה אמיתית כזאת שנובעת מהנשמה.
למדתי שבמקצוע כזה גדול עם שליחות עצומה,
אני חייבת לשמור על עצמי ועל הכוחות שלי.
אשתדל.
עכשיו כשסיימת את "מסע הגיבור שלך"
תנוח על משכבך בשלום.
ואולי תעזור מלמעלה לאחד כאן למטה את הניגודים.
באהבה והערכה גדולה,
רינת לרנר
דורון וולף יהי זכרו ברוך.
