ינינה ו"הדודה"

ינינה זימנובוצקי

ילידת קטוביץ, פולין שנת 1937.

בת 4 וחצי הועברה מגטו קטוביץ למשפחה פולנייה זמן קצר לפני שכל יהודי העיירה נשלחו להשמדה. ה"דודה" היתה קתולית אדוקה ולימדה את ינינה את התפילות הנוצריות. אבל מסוכן מדי היה בשביל ינינה ומציליה שתישאר בבית.

בתה של ה"דודה", מרישה, נערה בת 18, החליטה לעזוב את הבית עם הילדה. הן נדדו ממקום למקום, בדרכים ותחנות רכבת ולנו אצל קרובי משפחה וכך שרדו את זוועות המלחמה. ינינה עלתה לארץ, נישאה לאלכסנדר ויחד הקימו משפחה ענפה. ינינה למדה עבודה סוציאלית וטיפלה בילדים וניצולי שואה. היא ואלכסנדר חיפשו ומצאו את מרישה, דאגו לה ותמכו בה עד יום מותה.