שולי (– שולמית ) אלון 1951 – 2011

שולי נולדה בתל אביב להוריה חביבה ושמחה רובין. יש לה אחות אחת. היא גדלה בשכונת מעונות עובדים, קרוב לים. כל ימיה היתה לה חיבה לחוף הים. הוריה נפטרו צעירים, עובדה שהשפיעה מאוד על חייה ועולמה הפנימי.

 את לימודי התואר הראשון והשני עשתה באוניברסיטת בר אילן שם פגשה את משה. הם נישאו והביאו לעולם את גילעד ומעין, שבחרו להיות רופאים. הם היו מרכז עולמה ומקור לגאווה.

שולי עבדה במספר שפ"חים עירוניים, שם התמחתה בפסיכולוגיה חינוכית והגיעה למעמד של פסיכולוגית חינוכית בכירה. השפ"ח האחרון בו עבדה, במשך כעשרים שנה, הוא זה שבפ"ת. שם עבדה בעיקר עם מערכות  בתי"ס תיכוניים שלמדו בהם גם  תלמידים מיוחדים. במקביל עסקה גם בטיפול והדרכה.

 שולי נתמנתה לתפקיד רכזת ההדרכה הראשונה של השפ"ח ולחברה בצוות הניהול המורחב שלו. היא בנתה את התפקיד ועיצבה אותו. דאגה ללוות את המתמחים ולבנות עם כל אחד מהם את המסלול הייחודי לו , להתאים להם את המדריכים ואת תכניות הלמידה וההשתלמות, במטרה להביאם למעמד של מומחים. במקביל דאגה להכשרה ופיקחה על עבודתם של המדריכים כשהיא  שותפה, בעלת יוזמה, בתכנון ההשתלמויות של השפ"ח. למייסדי ביה"ס של שפ"י, שנבנה באותה תקופה, המליצה אילו תכנים  כדאי שיילמדו בביה"ס  ואילו עדיף שיילמדו בשפח"ים.

תרומה נוספת שלה לשפ"ח פ"ת היתה בהעמקה והרחבה של התחום הטיפולי. שולי טיפוס של  מטפלת מטבעה, השקיעה בלימודי טיפול. את מודרכיה האישיים היא "הדביקה" באהבה לטיפול וגם העבירה השתלמויות והדרכות קבוצתיות בנושא, הן בהנחיה אישית והן בהנחיה משותפת עם חברי שפ"ח נוספים.

שולי היתה מטפלת ומדריכה מיוחדת. מצד אחד הקפידה מאוד על כללי האתיקה, אך יחד עם זאת, התאימה והגמישה אותם בהתאם למטופל, במקום שהצורך האנושי גבר בו. כך למשל במקרים מסוימים,  היתה זמינה למודרכים בשעות לא מקובלות. וכן  נערה  שטיפלה בה שסבלה מרעב ממש, בגלל הרקע המשפחתי שלה, השעה הטיפולית כללה גם אכילה בצוותא, כששולי דואגת להביא אוכל מזין עבורה. הנערה היתה משוכנעת שהיא עושה טובה לשולי כשהיא אוכלת איתה... תאור זה מתחבר גם להיותה אשת חסד ומתן בסתר.

שולי בוגרת המחזור הראשון של ביה"ס לפסיכותרפיה של העמותה  היונגיאנית  החדשה. וסיימה גם את לימודי ההכשרה. במסגרת זו היא בלטה באישיותה וביכולותיה. רקמה קשרים מגוונים עם חלק מחבריה ללימודים,  והיתה פעילה בארגון אירועים חברתיים. היא השלימה את המסלול והגיעה למעמד של אנליטיקאית יונגיאנית מוסמכת, אך למרבה הצער נפטרה כחודש לאחר מכן.

החיבור של שולי לצד הרוחני שלה היה עמוק. היו בה הרבה שמחת חיים והומור. יכולות הביטוי המיוחדות שלה ניכרו היטב בכתיבת חומר מקצועי , שירים אותם שמרה במגרה, קטעים למסיבות וגם ברכות מקוריות. 

לכתה בטרם עת היא אבידה גדולה לכולנו.