body{ direction:rtl; }

  עמותה יונגיאנית  ישראלית חדשה (ע"ר)

New Israeli 

Jungian Association

בטאון העמותה

 

 חכמה מאין 6

 

  סתו 2006  


 כוחו המרפא של הסמל

 

"לית עלמא מתקיימא אלא ברזא"   

   ("אין קיום לעולם אלא בסוד" –   

                         ספר הזוהר)   

  התוכן:

סמל מהו

               רות שריג:  על הסמל בממלכת נרניה

               רות נצר:    סמל ושירה

               מיכה אנקורי:  עולמה של הפיזיקה המתגלה בסמלים

           

♠            ריבה פרי: סמלים בסיפורים ובאגדות וכוחם המרפא

 

♠ מחדר הטיפול: מקומו של הסמל פסיכותרפיה

                סלעית קורן: משל הצב והארנב; השחור שמביא את האור

                רות נצר: החיות החכמות שמאכלסות את שנתך

 

רגעים גנובים

                מימי רץ ויזנברג: הריקוד כשפת סמלים

 

הכרת הסמל והשימוש בו הם מן המאפיינים של הפסיכותרפיה לזרמיה השונים.

פרויד ראה בסמל אמצעי של הנפש להסתיר תכנים שאין התודעה מוכנה להתייצב מולם. יונג ראה בסמל את שפתה הטבעית של הנפש. שני איפיונים אלה של מעמד הסמל ביחסה של התודעה אל הלא-מודע מותחים את מרחב המשמעויות של הסמל בין "גילוי ההעלם" לבין "העלם הגילוי". מכאן מתעוררות כמה שאלות: מהם אמצעי ההתגלות של הסמל והדרכים לפיענוחו? מה הערך התיראפויטי של גילוי הסמל? ומעל הכל: האם ראוי לעסוק בגילוי הנסתר הגנוז בסמל.

בספר הזוהר מתואר מפגש של תלמידי ר' שמעון בר יוחאי עם רבם, מפגש הקרוי "אידרא רבא" (המעגל הגדול).

בפרשה זו מציג הזוהר את הפרוגרמה המיסטית. בתחילת המפגש נושא רשב"י דרשה על הפסוק "סוד ה' ליראיו" ודרשה זו חושפת התלבטות עמוקה בשאלה האם נועד הסוד להגלות או כי ראוי להגנז. בין השאר אומר רשב"י: "ויי אי גלינא, ויי אי לא גלינא" (אוי לי אם אגלה, אוי לי אם לא אגלה). דומה שהתלבטות זו מצויה ביסוד הגישות השונות להבנתה סמל ולשימוש בו בפסיכותרפיה. כאמור, יונג חלק על פרויד בקשר למעמדו של הסמל ומשמעותו, אולם מאז המחלוקת ההיסטורית הזו קיבל הסמל עוד ועוד משמעויות. לקאן אימץ את הסמל כאחד מיסודות שיטתו והדגיש את נוכחותו בשפה, נוכחותש באה לביטוי בצמד "מסמן- מסומן". גם בקרב פסיכואנליטיקנים נאמנים הורחבה משמעותו של הסמל. דוגמא מאלפת להתפתחות כזו אפשר למצוא אצל מריון מילנר, פסיכואנליטיקנית אנגליה שהתפיסה המסורתית של הסמל בקרב עמיתיה נראתה לה מצומצמת למדי, וכך היא אומרת:

"במקור, כך מספרים לנו הביולוגים, המציאו העוצמות האדירות של כוח החיים דרך נוספת של התרבות. כוח החיים  גילה כי חיבורם יחד של שני יצורים בעלי תיפקודים שונים יצר מגוון רב יותר בצאצא. אולי לא יהיה זה מוגזם לטעון כי המצאת התהליך הנפשי שבאמצעותו יכולים לא רק שני אורגניזמים שונים, אלא שני רעיונות שונים, להתאחד וליצור רעיון חדש המכיל כמה רכיבים משני הרעיונות המקוריים; זוהי למעשה המצאת היכולת ליצור סמלים"

(טירופו הכבוש של האדם השפוי, עמ'   195 )

 

החוברת עוסקת הפעם בסוגיות הרבות והשונות הקשורות בגילוי הסוד המתגלם בסמל: סיבות ההתגלות, דרכי הגילוי, ערכו התיראפויטי של הגילוי ועוד.