ההתחלה-נומה עמק

אוטוביוגרפיה משפחתית / רות נצר

הוצאת כרמל

זוהי אוטוביוגרפיה של משפחה אחת, על רקע של חיים בקבוץ דתי בשנות הארבעים-חמשים של המאה שעברה. על הורים חלוצים נלהבים, פליטי גרמניה, שנשלחו ע"י הוריהם לארץ בגיל חמש עשרה והוריהם נמלטו בעור שיניהם אחרי ליל הבדולח ומעצר בדכאו, לבוליביה ולפלשטינה. זה ספור על אנשים שכשלו כהורים, על היחסים הסבוכים בינם לבין הוריהם, והספור המשפחתי המסועף והמורכב בגרמניה, שכל אחד מהם נשא איתו. זה סיפורה של אם חלוצה אסרטיבית שהתנדבה לעבוד במעברה ונאבקה להגשמת עצמה, ואב חלוץ צייר שברירי ודכאוני, כשמבלי דעת היו דף בספור החלוציות, על חזונה ושברונה. זה סיפורה של חבילה משפחתית שהתפרדה והתרסקה בקבוץ דתי של לפני חמישים שנה, כשגרושין היו טאבו מוחלט, וסיפור הילדים שחיברו את השברים וצמחו מחוזקים מתוך המשבר.

זה ספור חניכה כאוב של ילדה-נערה בחמש עשרה שנים ראשונות בקבוץ בקצה עמק בית שאן, שעוקבת אחר התפרקות המשפחה, ועל שנות ההתבגרות המסוכסכות שלה אחרי היציאה מהקבוץ, כשהמבט החקרני שלה, מאפשר לה להבין סוף סוף מה שבאמת ארע. הפרק האחרון הוא תאור יחסים חדשים שמתפתחים בינה להוריה המזדקנים, שפותחים את סגור לבם בהיותם על סף המעבר האחרון, כשהיא מלווה אותם אל מותם. הטקסט משולב בחלומות וקטעי יומנים, צילומים ורישומים, וכן קטעי יומן של האם שהתגלו לאחר מותה.

ספרה של רות נצר מצטרף הצטרפות של כבוד לספרים המעמידים במרכזם את מערכת היחסים הטעונה, המשמעותית, וחובקת-הכל שבין בת לאביה ולאמה.  מתוך אמפטיה וקרבת נפש שאינם מסתירים טינות ישנות, וקונפליקטים הממשיכים לרדוף לאחר מותם של ההורים, היא משרטטת ביד אמן את דמויותיהם של שני האנשים שהטביעו חותם בל ימחה על חייה. זה ספר שיהיה חשוב לרבים. קראתי אותו מתוך התרוממות רוח וקרבת נפש. 

                                                      (חיים באר)

הספר האמיץ הזה כותב את הסיפור המופלא של בת העמק שבאה לעולם באורח שאיש לא היה מאמין לו, בקיבוץ שבו אין קיום אלא או לוותר על הקיבוץ או לוותר על עצמך. זהירה, בעין בוחנת, בסבלנות אין קץ היא נכנסת במלבושיה לים של אוניות טרופות. היא אינה מפחדת לחשוף את המראות שכתובות ביד אמן היודע לכבד את צנעת הפרט שלו. הקורא ימצא את עצמו בתוך הספר הפרטי המרתק הזה.  

                                                         (יצחק מאיר)